פרק ג - אמת מלכנו ואפס זולתו · הוא יתברך ממציא המצאות להציל הצדיקים החוסים בו גם מבני אדם בחיריים
"מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת" (תהילים לא כ כא)
הִנֵּה כָּתַבְנוּ כִּי הִנָּצֵל אִישׁ מִכָּל צָרָה, יוֹתֵר נָקֵל מֵהִנָּצֵל מִבְּנֵי אָדָם, לָמָּה שֶׁהֵם בַּעֲלֵי בְּחִירָה כַּנּוֹדָע, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ מַמְצִיא הַמְצָאוֹת לְהַצִּיל הַצַּדִּיקִים הַחוֹסִים בּוֹ גַּם מִבְּנֵי אָדָם בְּחִירִיִּים, בְּאֹפֶן לֹא תִּבָּטֵל בְּחִירָתָם.
וְאִם כֵּן הַצַּדִּיק הַחוֹסֶה בּוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם כְּנֶגֶד בְּנֵי אָדָם הַצָּרִים אוֹתוֹ, הָיָה נִרְאֶה בִּטָּחוֹן בָּטֵל כִּי לֹא יְבַטֵּל הוּא יִתְבָּרַךְ הַבְּחִירָה וְאַדְּרַבָּה לְסִכְלוּת יַחְשִׁיבֶנּוּ, אוּלָם אָמַר דָּוִד אַדְּרַבָּה, אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאַדְּרַבָּה אֵין קָצֶה [אֵין גְּבוּל] לְמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' נֶגֶד בַּעֲלֵי בְּחִירָה, שֶׁגַּם עַל זֶה חוֹסִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אֵין מַעֲצוֹר לַה' לְהוֹשִׁיעַ מִיָּדָם.
וְעוֹד תַּפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם כִּי לֹא בִּלְבַד בְּעֵת רָצוֹן תַּצִּילֵם מִבַּעֲלֵי בְּחִירָה, כִּי אִם גַּם בְּעֵת הֶסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם, מַסְתִּירֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם בַּעֲלֵי בְּחִירָה, וְזֶה לָמָּה מֵאֲשֶׁר קָרָא לוֹ [לְדָוִד] שֶׁעִם הֱיוֹת לוֹ הֶסְתֵּר פָּנִים לְאֵיזֶה סִבָּה שֶׁהָיָה נִרְדָּף כַּמָּה זְמַן, וְאֵין זֶה רַק הֶסְתֵּר פָּנִים, עִם כָּל זֶה לִהְיוֹתוֹ חוֹסֶה בּוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ נֶגֶד בַּעֲלֵי בְּחִירָה, הִסְתִּירוֹ ה' מִשָּׁאוּל וְסִיעָתוֹ.
וְזֶה אָמְרוֹ "תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ" שֶׁמַּסְתִּירֵם גַּם בִּזְמַן הֶסְתֵּר פָּנָיו, "מֵרֻכְסֵי אִישׁ" וְגַאֲווֹתָיו לְרָדְפוֹ לְבַל יָרוּם דָּוִד בַּמַּלְכוּת כִּי אִם הוּא וְזַרְעוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁ"תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת" כִּי לְהַסְתִּירוֹ מֵרִיב לְשׁוֹנוֹת עָשָׂה לוֹ סֻכָּה כְּמוֹ רֶגַע לְהַסְתִּירוֹ בָּהּ, וְהוּא כִּי "בְבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ" וְאָמְרוּ לוֹ מְקוֹם חֲנִיָּתוֹ, וְנִכְנַס בַּמְּעָרָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר שָׁם הָלַךְ לְבַקְּשׁוֹ, וְאָמְרוּ רַזַ"ל אֵיךְ לֹא חִפֵּשׂ שָׁאוּל אִם נֶחְבָּא שָׁם?
וְאָמְרוּ כִּי מִיָּד בְּהִכָּנֵס דָּוִד וַאֲנָשָׁיו נֶעֶשְׂתָה בְּפִי הַמְּעָרָה כִּמְחִצָּה מִירִיעַת עַכָּבִישׁ וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ אִלּוּ נִכְנַס פֹּה אָדָם הָיָה סוֹתֵר קוּרֵי עַכָּבִישׁ, וּבְזֶה אֶפְשָׁר יֹאמַר פֹּה "תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה" אֶת הָאֲנָשִׁים בְּסֻכָּה קַלָּה שֶׁאֵין לְךָ סֻכָּה קַלָּה כַּאֲרִיגַת עַכָּבִישׁ כְּדֵי לְהִנָּצֵל "מֵרִיב לְשֹׁנוֹת" הַמַּלְשִׁינִים. (רוממות קל לאלשיך שם)