פרק ג - אמת מלכנו ואפס זולתו · גם בעת אשר שלט האדם באדם לרע חלילה יבין כי הכל מאתו יתברך
גַּם בְּעֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע חָלִילָה יָבִין כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין הָאָדָם הַהוּא רַק הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר בּוֹ מַעֲנִישׁ ה' לַחַיָּבִים, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב: "אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי" (ישעיה י') וּכְתִיב עוֹד שָׁם: "הֲיִתְפָּאֵר הַגַּרְזֶן עַל הַחֹצֵב בּוֹ".
וְאִם כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת וּמִתְחַנֵּן לְרוֹדְפוֹ וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְלִבּוֹ לְבַקֵּשׁ מֵאֵת ה' הֲלֹא זֶה דּוֹמֶה לְמֻכֶּה שֶׁבּוֹכֶה וּמַרְבֶּה תַּחֲנוּנִים לַשֵּׁבֶט וְהַמַּטֶּה, וְאֵין לְךָ פְּתָיוּת גָּדוֹל מִזֶּה, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב "אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאַחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה וְגוֹ' וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ (עַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מֵבִיא עָלָיו הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה – רָשִׁ"י) וְאֶת ה' צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ" (ישעיה ט) (לקוטי אמרים מבעל בית הלוי – בית הלוי על התורה)