פרק א - האמונה ומבחנה · נד. "אולת אדם תסלף דרכו"
בְּמָשָׁל מְאַלֵּף מְלַמְּדֵנוּ הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לְמַה דּוֹמֶה הַכְּסִיל, שֶׁאֵין רוֹאֶה אֶלָּא אֶת שְׁעָתוֹ בִּלְבַד וְאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאוֹתוֹ כַּפְרִי שֶׁהָיָה מוֹכֵר לְבֶן עִיר שַׂקֵּי חִטִּים לָרֹב, וּלְצֹרֶךְ יְדִיעַת מִנְיַן שַׂקֵּי הַחִטִּים קָבְעוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁעַל כָּל שַׂק שֶׁמַּכְנִיס הַכַּפְרִי לַמַּחְסָן הָעִירוֹנִי-יָטִיל הָעִירוֹנִי פְּרוּטָה נְחֹשֶׁת לַקְּעָרָה, וּלְבַסּוֹף יִמְנוּ אֶת הַפְּרוּטוֹת, וּכְמִנְיַן הַפְּרוּטוֹת כֵּן מִנְיַן הַשַּׂקִּים, וּכְפִי זֶה יְשַׁלֵּם הָעִירוֹנִי עַל כָּל שַׂק וְשַׂק, וְכֵן הִתְחִילוּ. וְהִנֵּה יֵצֶר הַכַּפְרִי הֱסִיטוֹ, בִּהְיוֹת הָעִירוֹנִי טָרוּד בַּסְּחוֹרָה, לִגְנֹב מִדֵּי פַּעַם מֵהַפְּרוּטוֹת שֶׁבַּקְּעָרָה וּלְהַכְנִיס לְכִיסוֹ. בְּוַדַּאי טִפְּשׁוּת גְּדוֹלָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי לְבַסּוֹף, כְּשֶׁיִּמְנוּ אֶת הַפְּרוּטוֹת שֶׁאֵין לָהֶם עֶרֶךְ, שֶׁהֵם רַק בְּתוֹרַת סִימָן לְמִנְיַן הַשַּׂקִּים-יֶחְסְרוּ פְּרוּטוֹת, וִיקַבֵּל מְעַט יוֹתֵר עֲבוּר סְחוֹרָתוֹ בַּשַּׂקִּים.
לְכָךְ דּוֹמֶה הָאָדָם שֶׁרוֹאֶה כָּךְ אֶת שְׁעָתוֹ הָרִגְעִית וְלֹא מְחַשֵּׁב עָתִיד, וְכִלְשׁוֹן רַבֵּנוּ יוֹנָה, שֶׁהַכְּסִיל דּוֹמֶה לְמִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ: אֱכֹל וּשְׁתֵה-וּלְמָחָר יַגְרֵס הַשּׁוֹפֵט בְּחָצָץ שִׁנֶּיךָ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק (ישעיה כב, יג): "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת", וְלָכֵן אָמְרוּ: אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
"תַּאֲמִינוּ לִי, אַחַי, כִּי אִם לֹא זוֹ הַיְדִיעָה שֶׁבְּכָל תְּנוּעָה אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם וְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל פְּרָטוּת וְעַל כָּל תְּנוּעָה, כְּבָר יָמִים רַבִּים הָיִיתִי אוֹבֵד מִן הָעוֹלָם, אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלַי מִן הַדֹּחַק וְעֹנִי וְטִלְטוּל וְצַעַר וְגָלוּת וְחֵרוּפִין, וְאַחֲרוֹן הִכְבִּיד חֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וַה' עֶזְרָתִי לִי שֶׁאֵינִי מַרְגִּישׁ בָּזֶה, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁבְּכָל תְּנוּעָה אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּכְשֶׁאָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְתִּי ה' יִתְבָּרַךְ, אֲזַי כְּאִלּוּ וְכוּ' נִמְתָּקִין וּמְאִירִין בְּמַדְרֵגוֹת הַחֶסֶד ה' בָּאֱמוּנָה, וְאֵין צָרִיךְ לֹא לִזְעָקָה וְלֹא לִתְפִלָּה, אֶלָּא עַל יְדֵי בִּטָּחוֹן וֶאֱמוּנָה מִיָּד הֵם חֶסֶד ה' וְאֵין מֻרְגָּשׁ שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִין". (הרב מקאמרנא, ספר "זוהר חי" פרשת וארא)
כַּלָּה שֶׁעֵינֶיהָ יָפוֹת אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה (תענית כג.). כַּלָּה-כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲהוּבָה, אֲחוֹתִי, רַעְיָתִי, יוֹנָתִי! כְּשֶׁבַּת-עַיִן, נְקֻדַּת יַהֲדוּת, אֱמוּנָה בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּבְעֵינַיִם יָפוֹת שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל בִּלְתִּי לַה' יִתְבָּרַךְ-אָז אֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה, וְאֵין מִדַּת הַדִּין בּוֹדֶקֶת אַחֲרָיו, כִּי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כּוֹרֵת כָּל הָרָע, וּמַעֲלֶה הַקְּדֻשָּׁה עַד עַתִּיק יוֹמָא. (זוהר חי, שמות יח)