פרק א - האמונה ומבחנה · נ. דרך האמונה למתנסים בהפלת נפלים
כָּתַב בְּסֵפֶר "שִׁעוּר קוֹמָה" לְרַבֵּנוּ הרמ"ק ז"ל (אוֹת נד, ההשגחה הה'): יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי מִיתָה-הָרִאשׁוֹנִים הֵם הַנְּפָלִים מִמְּעֵי אִמָּן, וְהֵם אוֹתָן הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּתְחַיְּבוּ גַּם כָּרֵת וְגַם מִיתַת בֵּית דִּין וְנִכְרְתוּ פַּעַם אַחַת, וַעֲדַיִן יֵשׁ לָהֶם לִטְעֹם טַעַם מִיתָה-יִתְגַּלְגְּלוּ בְּעֻבָּרִים וְיָמוּתוּ. וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַיְּבוּ טַעַם מִיתָה, הֲרֵי זֶה טַעַם מִיתָה אֲלֵיהֶם, וְגַם אִמָּן נִתְחַיְּבָה בְּאוֹתוֹ צַעַר, גַּם אֲבִיהֶם שֶׁהוֹלִידָם נִתְחַיֵּב בְּיִסּוּרִין אֵלּוּ, וְנִמְצְאוּ "מִשְׁפְּטֵי ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו" (תהלים יט, י).
"מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חַי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו" (איכה ג, לט), פֵּרֵשׁ רש"י בַּגְּמָרָא בְּקִדּוּשִׁין (פ:): אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַה יֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִתְרַעֵם עָלַי עַל הַקּוֹרוֹת אוֹתוֹ אַחֲרֵי כָּל הַחֶסֶד שֶׁעָשִׂיתִי עִמּוֹ, שֶׁהִשְׁאַרְתִּיו בַּחַיִּים וְלֹא הֵבֵאתִי עָלָיו מִיתָה-"גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו"?!-וְכִי גָּבַר עַל חֲטָאָיו שֶׁלֹּא חָטָא לִי וּבְצִדְקָתוֹ הוּא חַי?! עַד כָּאן. וְזֶהוּ שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לַחְשֹׁב, שֶׁהַיִּסּוּרִים הַפּוֹקְדִים אוֹתוֹ בְּמָמוֹן וְכוּ' הֲרֵי הֵם כֹּפֶר נֶפֶשׁ עָלָיו לְהַשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים, כִּי חָפֵץ בּוֹ ה' שֶׁיִּחְיֶה.