פרק א - האמונה ומבחנה · לא. מכוס מים אפשר לבוא לכפירה בהשגחה
אוֹמֵר הָיָה הַגָּאוֹן ר' יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵיְן זצ"ל: מִלֶּחֶם וּמַיִם יָכוֹל הָאָדָם לְהַגִּיעַ לִכְפִירָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁאָדָם רָעֵב וְצָמֵא, מַרְגִּישׁ שֶׁנַּפְשׁוֹ תְּלוּיָה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וְשֶׁרַק הֵם שֶׁיַּחְזִירוּ לוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ.
וּבְעֶצֶם זוֹ הֲבָנָה שְׁלִילִית, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁצָּם ג' פְּעָמִים אַרְבָּעִים יוֹם וְלַיְלָה, וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל אֵלִיָּהוּ שֶׁהָלַךְ בְּכֹחַ אֲכִילַת עוּגוֹת הָרְצָפִים אַרְבָּעִים יוֹם. הֲרֵי שֶׁבְּעֶצֶם יָכוֹל הָאָדָם לִחְיוֹת לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְהֵיאַךְ תּוֹלֶה הָאָדָם חַיּוּתוֹ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
לָכֵן הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ צָרִיךְ הַמַּאֲמִין לֵילֵךְ הוּא, לְהַאֲמִין שֶׁבְּעֶצֶם נִשְׁמָתִי יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר בְּקִרְבִּי גַּם לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מִכֹּחַ גְּזֵרַת הָאֵל, אֶלָּא שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ כֵּן גָּזַר-שֶׁלֹּא תַּחְזִיק הַנֶּפֶשׁ בְּגוּף הָאָדָם לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. פָּשׁוּט זוֹ גְּזֵרַת שָׁמַיִם שֶׁהָאֹכֶל הוּא שֶׁיַּחְזִיק אֶת הַנְּשָׁמָה בַּגּוּף! אַחֶרֶת אֵין שׁוּם הֲבָנָה בָּזֶה, דְּהֵיאַךְ יִתָּכֵן שֶׁקִּיּוּם הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוּחָנִית תֻּחְזַק בַּגּוּף הַחָמְרִי בְּדֶרֶךְ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה?! וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ (מובא ב"שולחן הטהור"): נִלְאוּ הַחוֹקְרִים מִלְּהָבִין הָכֵיצַד הָאֹכֶל מְקַיֵּם אֶת הָאָדָם, שֶׁהֲרֵי מִמַּה נַּפְשָׁךְ-אִם הוּא כְּדֵי לְהַחְיוֹת הַגּוּף, מַדּוּעַ לֹא יְחַיֶּה הָאֹכֶל אֶת גּוּפַת הַמֵּת? וְאִם לְהַחְיוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ, הֲרֵי יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁלְּעַצְמָהּ אֵינָהּ זְקוּקָה לְמָזוֹן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, לְפִי שֶׁהִיא רוּחָנִית, אֶלָּא כֵּן גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁשִּׁלּוּב הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ וּמְצִיאוּתָם יַחַד יְהֵא בְּאֶמְצָעוּת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְזוֹ גְּזֵרָה לְלֹא הִגָּיוֹן כְּלָל. [ועיי"ש בִּדְבָרָיו הק' שֶׁעִנְיַן הָאֲכִילָה בְּעֶצֶם הוּא עִנְיָן גָּבוֹהַּ בְּתִקּוּן הַמַּאֲכָל מִנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ].
נַחְזֹר לִדְבָרָיו שֶׁל הַגָּאוֹן ר' יְחֶזְקֵאל לְוִינְשְׁטֵיְן זצ"ל: מִכּוֹס מַיִם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לִכְפִירָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַחְשָׁבָה כִּי זֶה יַצִּיל אוֹתִי, זֶה יָבִיא לִי אֶת חַיּוּתִי, שֶׁהֲרֵי זוֹ טָעוּת, כִּי כּוֹס הַמַּיִם אֵינוֹ אֶלָּא אֶמְצָעִי בִּגְזֵרַת אֵ-ל עֶלְיוֹן-לְלֹא הִגָּיוֹן-לְהַחְזִיק וּלְקַיֵּם אֶת הָאָדָם, וְזֹאת לְצֹרֶךְ הַנִּסָּיוֹן וְהַמִּבְחָן בַּמֶּה יִּתְלֶה הָאָדָם אֶת חַיּוּתוֹ-בִּמְזוֹנוֹ אוֹ בְּבוֹרְאוֹ.
אֶחָד מִמַּכִּירֵי הֶ"חָפֵץ חַיִּים" שֶׁהָיְתָה לוֹ בַּת חוֹלָנִית בְּמַחֲלָה כְרוֹנִית, הִטְרִיד אוֹתוֹ תָּמִיד שֶׁיְּבַקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים.
עָלָה הֶ"חָפֵץ חַיִּים" לַעֲלִיַּת בֵּיתוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וְשָׁמְעוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא כַּמָּה פְּעָמִים קִבַּלְתָּ תְּפִלָּתִי, קַבֵּל נָא גַּם הַיּוֹם מִמֶּנִּי"...