פרק א - האמונה ומבחנה · ח. מבחן אמונה לקונה שלחן וכסאות
קֹדֶם נְבָאֵר כֵּיצַד יְהוּדִי מַאֲמִין צָרִיךְ לָגֶשֶׁת לִקְנִיַּת שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת?
בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת "שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן" פ"ה מְבֹאָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ הֶבְדֵּל בְּחִיּוּב אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה בֵּין כְּשֶׁהוּא בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת לְבֵין כְּשֶׁהוּא בְּעִנְיְנֵי חָמְרִיּוּת, בְּעִנְיְנֵי רוּחָנִיּוּת הָרָצוֹן וְהַהִשְׁתַּדְּלוּת הִיא בִּבְחִירַת הָאָדָם-כַּמָּה לְהִשְׁתַּדֵּל וּלְהִתְאַמֵּץ בַּעֲבוֹדַת ה', אוּלָם הַתּוֹצָאוֹת הִנָּם כְּפִי אֲשֶׁר יִגְזֹר הָאֵ-ל עַל הָאָדָם, וְאִלּוּ בְּעִנְיְנֵי חֹמֶר עָלֵינוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל-מִתְּחִלַּת הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְעַד סוֹף הַהַחְלָטָה-הַכֹּל כָּפוּף לִגְזֵרַת שָׁמַיִם.
וְאִם כֵּן יְהוּדִי מַאֲמִין הַהוֹלֵךְ לִרְכֹּשׁ שֻׁלְחָן וְכִסְאוֹת צָרִיךְ לֵילֵךְ בְּמַחְשָׁבָה כְּדִלְהַלָּן.
אֲנִי פּוֹעֵל בְּדֶרֶךְ טֶבַע וְהוֹלֵךְ לְבָרֵר מְחִירִים בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת, כִּי כֵן רְצוֹן ה' שֶׁיְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּדֶרֶךְ טֶבַע, זוֹ הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזַר הַבּוֹרֵא, שֶׁיִּנְהַג הָאָדָם בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְעִם כָּל זֶה יְשַׁקֵּר אוֹתוֹ בִּלְבָבוֹ, וְהוּא גְּזֵרָה וְעֹנֶשׁ לָאָדָם לְאַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן-בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם, לְהִתְיַגֵּעַ בַּמַּעֲשֶׂה, וּלְשַׁקְּרוֹ בַּמַּחְשָׁבָה מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאֵין בַּהִשְׁתַּדְּלוּת לְהוֹעִיל כְּלוּם, וְהוּא מַמָּשׁ כְּדֻגְמַת "שְׁבֹר אֶת הֶחָבִית וּשְׁמֹר אֶת יֵינָהּ", לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ בְּדֶרֶךְ טֶבַע, וּלְהִזָּהֵר שֶׁהָאֱמוּנָה לֹא תִּשָּׁפֵךְ לְבַחוּץ עַל אַף שֶׁהָעַיִן מְתַעְתַּעַת וּמַתְעָה לַחְשֹׁב שֶׁהָאָדָם הוּא הַפּוֹעֵל וְהָעוֹשֶׂה.
וּלְכָךְ יֹאמַר הַמַּאֲמִין בְּלִבּוֹ: מַאֲמִין אֲנִי שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהַכִּסְאוֹת שֶׁלְּבַסּוֹף אַחְלִיט לְרָכְשָׁם הֵם הֵם שֶׁהֻקְבְּעוּ לִי מֵרֹאשׁ, וְאֵין בְּיַד שׁוּם סִבָּה וְגוֹרֵם לְשַׁנּוֹת מִמַּה שֶּׁנִּגְזַר.
וּבְכֵן הוֹלֵךְ אָדָם זֶה קוֹנֶה לְאַחַר בֵּרוּר מְחִירִים בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַכִּסְאוֹת וּמַאֲמִין הוּא שֶׁלְּבַסּוֹף קָנָה אֶת אֲשֶׁר גָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁיִּהְיֶה שֶׁלּוֹ.
וְהִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "צַדִּיק יִבְחָן", כָּל מַאֲמִין חַיָּב לַעֲבֹר מִבְחָן עַל אֱמוּנָתוֹ, מָה עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לוֹ יָדִיד הַבָּא לְבַקְּרוֹ, שׁוֹאֲלוֹ יְדִידוֹ לְאַחַר שֶׁמְּבָרְכוֹ שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ בִּרְכִישַׁת הָרִהוּט הֶחָדָשׁ, בְּכַמָּה עָלָה לְךָ שֻׁלְחָן וְכִסְּאוֹת אֵלּוּ, עוֹנֶה לוֹ: 2,000 ש"ח. אוֹמֵר לוֹ חֲבֵרוֹ, 2,000 ש"ח?! הֵיאַךְ קָנִיתָ בִּמְחִיר כָּזֶה, וַהֲלֹא בְּעוֹד שְׁנֵי רְחוֹבוֹת בַּחֲנוּת הָרָהִיטִים מוֹכְרִים בְּדִיּוּק כָּזֶה בְּ-1,200 ש"ח, וּבֶאֱמֶת, זֶה הַקּוֹנֶה הָלַךְ לְבָרֵר בְּכַמָּה חֲנֻיּוֹת וּמִשּׁוּם מָה בְּאוֹתָהּ חֲנוּת הַקְּרוֹבָה שְׁנֵי רְחוֹבוֹת לְיָדוֹ לֹא הָלַךְ לְבָרֵר, וְלִכְאוֹרָה הִפְסִיד 800 ש"ח.---וּבְכֵן, כָּאן הַמִּבְחָן!
אִם יְהֵא זָעֵף וְזוֹעֵם עַל עַצְמוֹ, אֵיזֶה טִפְּשׁוּת... אֵיזוֹ עַצְלוּת... הֵיאַךְ שָׁכַחְתִּי מֵחֲנוּת זוֹ... וְכַיּוֹצֵא, הֲרֵי בְּכָךְ מַרְאֶה הוּא שֶׁאֱמוּנָתוֹ אֵינָהּ אֲמִתִּית שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמוּנָתוֹ הֶאֱמִין שֶׁמַּה שֶׁיִּרְכֹּשׁ זֶהוּ מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם.
וְאִם יְהֵא רָגוּעַ וְשָׁלֵו, בְּאָמְרוֹ הֲלֹא אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֵינִי אֶלָּא מִשְׁתַּדֵּל, אוּלָם מַה שֶׁלְּבַסּוֹף אֶקְנֶה זֶהוּ מַה שֶּׁנִּגְזַר עָלַי מִן הַשָּׁמַיִם אִם כֵּן מַה יֵּשׁ לִי לְהִצְטַעֵר.
וְכַמּוּבָן, גַּם אִם בִּתְחִלָּה יְקַבֵּל זֹאת בְּקֹשִׁי וּבְסַרְבָנוּת, אוּלָם כַּמָּה שֶׁיִּתְאוֹשֵׁשׁ מִיָּד לָשׁוּב לָרֹגַע וְהַשַּׁלְוָה לִגְבוּרָה יֵחָשֵׁב לוֹ, דְּהַיְנוּ גַּם אִם בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן יֵעָקֵץ לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, אוּלָם אִם יִתְאוֹשֵׁשׁ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר בִּמְהֵרָה מֵעִצְּבוֹנוֹ בְּכָךְ נִמְדֶּדֶת מַדְרֵגָתוֹ.
כִּי עִקַּר הַנִּסְיוֹנוֹת וְטִמְטוּם הַלֵּב וְעַצְבוּת מַגִּיעַ תָּמִיד כְּשֶׁשּׁוֹרִים דִּינִים ח"ו שֶׁהֵם מִתְעוֹרְרִים עַל הָאָדָם בַּשָּׁמַיִם, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָה מַמְתִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הַדִּינִים. (שומר אמונים)