פרק א - האמונה ומבחנה · א. שדוך מאכזב
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיִיתִי אֲנִי כּוֹתֵב שׁוּרוֹת אֵלּוּ מְעֹרָב בּוֹ, בְּבָחוּר מֵאַרְצוֹת הַבְּרִית שֶׁנָּטַשׁ אֶת בֵּית אָבִיו עַל מְנָת לְהִתְחַזֵּק וְלִלְמֹד תּוֹרָה כָּאן בְּאַחַת הַיְשִׁיבוֹת בָּאָרֶץ, כִּי הוֹרָיו שֶׁבְּחוּ"ל אֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת כָּרָאוּי. חָשַׁב הוּא שֶׁבָּרַח הוּא מִן הַפַּח-ארה"ב, אָמְנָם הִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁגַּם כָּאן בָּאָרֶץ יֶשְׁנָם "פַּכִּים" לֹא קְטַנִּים, וְהֻחְלַט שֶׁהַפִּתְרוֹן הוּא שֶׁיִּנָּשֵׂא לְאִשָּׁה יִרְאת ה', וְכָךְ יַחְזִיק מַעֲמָד בָּאָרֶץ.
נִסִּינוּ לְשַׁדֵּךְ לוֹ כַּמָּה הַצָּעוֹת שׁוֹנוֹת וְלֹא הִסְתַּדְּרָה הַהַתְאָמָה, אוֹתוֹ בָּחוּר נִשְׁבַּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְאָמַר לִי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה? אָמַרְתִּי לוֹ: לֵךְ לַכֹּתֶל תִּתְפַּלֵּל שָׁם לַה', לִבְּךָ הֲלֹא נִשְׁבָּר בְּקִרְבְּךָ, וְיֶשְׁנָהּ הַבְטָחָה לְלֵב נִשְׁבָּר שֶׁהָאֱלֹקִים לֹא בּוֹזֶה לִתְפִלָּתוֹ, שְׁפֹךְ כַּמַּיִם לִבְּךָ נוֹכַח פְּנֵי ה' שָׁם בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי. הַלָּה שָׁמַע לַעֲצָתִי, הָלַךְ לַכֹּתֶל וּבָכָה שָׁם מִסְפַּר שָׁעוֹת בִּתְפִלָּה מִכָּל הַלֵּב, וְסִיֵּם תְּפִלָּתוֹ בְּשָׁעָה 7 בָּעֶרֶב, כְּשֶׁסִּיֵּם תְּפִלָּתוֹ מְקַבֵּל הוּא טֶלֶפוֹן מֵהַשַּׁדְכָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַצָּעַת שִׁדּוּךְ עֲבוּרוֹ לְהַיּוֹם בְּשָׁעָה 8 בָּעֶרֶב, מִיָּד הֵרִים לִי טֶלֶפוֹן אוֹתוֹ הַבָּחוּר, וְסִפֵּר לִי אֶת הַהַשְׁגָּחָה הַנִּפְלָאָה, שֶׁהִנֵּה מִיָּד לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ הָעֲמֻקָּה מִכָּל לִבּוֹ בִּבְכִי וּבְשִׁבְרוֹן מְקַבֵּל הוּא טֶלֶפוֹן עַל הַצָּעַת שִׁדּוּךְ, אָמַרְתִּי לוֹ: זֶה בֶּאֱמֶת נִרְאֶה כְּאוֹת שֶׁתְּפִלָּתְךָ הִתְקַבְּלָה, אַשְׁרֶיךָ וְאַשְׁרֵי חֶלְקְךָ, וּבִקַּשְׁתִּי אוֹתוֹ שֶׁלְּאַחַר הַפְּגִישָׁה יִתְקַשֵּׁר וְיֹאמַר לִי מַה נַּעֲשָׂה. בְּשָׁעָה 9-10 מְקַבֵּל אֲנִי טֶלֶפוֹן מִמֶּנּוּ, וְהִנֵּה שׁוֹמֵעַ אֲנִי אוֹתוֹ מְרֻגָּשׁ בַּטֶּלֶפוֹן וּשְׁאַלְתִּיו: נוּ, יֵשׁ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת? עָנָה לִי: הָרַב, יוֹדֵעַ אַתָּה מָה אֲנִי מְחַפֵּשׂ בְּבַת זוּג, שֶׁיְּהֵא בָּהּ פְּרָטִים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה כִּי כָּךְ מַתְאִים לִי, וּבְכֵן זוֹ שֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי אִתָּהּ עַתָּה, לֹא הָיָה בָּהּ וְלוּ לֹא אֲפִלּוּ פְּרָט אֶחָד מִדְּרִישׁוֹתַי... לֹא בִּפְנִימִיּוּת וְלֹא בְּחִיצוֹנִיּוּת.. מַמָּשׁ הָפוּךְ לְגַמְרֵי...
נִדְהַמְתִּי לְרֶגַע, וּמִיָּד אָמַרְתִּי לוֹ: וּבְכֵן כַּנִּרְאֶה שֶׁזֶּה לֹא הַזִּוּוּג שֶׁלְּךָ!
אָמַר לִי אוֹתוֹ בָּחוּר, שֶׁזֶּה לֹא הַזִּוּוּג שֶׁלִּי זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ וְהָעֻבְדָּא שֶׁלֹּא יָצָא כְּלוּם מִזֶּה.
אוּלָם נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי מַדּוּעַ הֶרְאַנִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּזֹאת לְאַחַר תְּפִלָּתִי לְפָנָיו, מֵילֶא אִם הָיְתָה מֻצַּעַת לִי הַצָּעָה זוֹ לְאַחַר אֵיזֶה חֵטְא שֶׁחָטָאתִי וּפָשַׁעְתִּי הָיִיתִי מֵבִין שֶׁזֶּהוּ עָנְשִׁי לְהַצִּיעַ לִי מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא מַתְאִים לִי, אוּלָם לָמָּה הִגִּישׁוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם הַצָּעָה שֶׁכָּזוֹ מִיָּד לְאַחַר תְּפִלָּה בְּהִשְׁתַּפְּכוּת הַלֵּב וּבְלֵב נִשְׁבָּר, שֶׁכְּאִלּוּ וּבָאוּ מִן הַשָּׁמַיִם לִקְרָאתִי וְהִנֵּה "קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב..."
עָנִיתִי לוֹ: שְׁמַע יְדִידִי, ה' צַדִּיק יִבְחַן, דַּע לְךָ כִּי רְצוֹן ה' לִבְחָנְךָ עַתָּה הַאִם מָחָר גַּם תֵּלֵךְ לַכֹּתֶל לְהִתְפַּלֵּל, אוֹ שֶׁתִּסּוֹג אָחוֹר בְּאָמְרֶךָ, מַה לִּי שׁוּב לְהִתְפַּלֵּל אַחַר שֶׁנִּזְרַקְתִּי וְהֻשְׁלַכְתִּי אֲנִי עִם תְּפִלָּתִי, וּכְאוֹמֵר: אֵין לִי חֵפֶץ בְּךָ...
הִנֵּה, לְדֻגְמָא, מִבְחָן שֶׁבּוֹחֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַמַּאֲמִין בּוֹ, בָּזֶה שֶׁמִּתְפַּלֵּל הוּא לְפָנָיו בְּלֵב נִשְׁבָּר וּמִתּוֹךְ עֲרִיגָה וְכִסּוּפִין וְהִנֵּה מִתְאַכְזֵב הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, בַּמֶּה נִּבְחֶנֶת כֵּנוּתוֹ וַאֲמִינוּתוֹ? הֲלֹא בְּאִם יִסּוֹג אוֹ יַמְשִׁיךְ בְּאֵמוּנוֹ בַּבּוֹרֵא לִרְאוֹתוֹ כְּאָב רַחֲמָן הֶחָפֵץ בְּטוֹבַת בְּנוֹ, וְאֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי הוּא בִּלְבַד הַיּוֹדֵעַ מַה הוּא.
אוֹמֵר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה (משלי י"ח, י"ד). וּמְבָאֵר רַבֵּנוּ יוֹנָה: רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ-רוּחַ הָאָדָם יִסְבֹּל חֹלִי הַגּוּף, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם י"ז) לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִיב גֵּהָה. וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה כַּאֲשֶׁר תִּדְאַג הָרוּחַ וְתֵאָנַח מִי יְנַחֲמֶנָּה וְיַעַזְרֶנָּה וְכוּ', כִּי הָרוּחַ תְּנַחֵם וְתִסְבֹּל חֹלִי הַגּוּף, אַךְ הַגּוּף לֹא יְנַחֵם הָרוּחַ מֵחָלְיָהּ וְהוּא הַדְּאָגָה. וּבָא לְהַזְהִיר מִן הַדְּאָגָה, שֶׁלֹּא יַשְׁלִיטֶנָּה הָאָדָם עַל נַפְשׁוֹ אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל לִבְטֹחַ בְּשֵׁם ה' וּלְהִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו.