חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קלז
סוכה (ל"ה) של ערלה פסול ח"א לפי שא"ב היתר אכילה וח"א לפי שא"ב דין ממון א"ב מע"ש בירושלים אליבא דר"מ הק' בתוס' דהומ"ל נמי מע"ש בגבולין ואליבא דכ"ע והיינו אפי' לר' יהודה דפליג אר"מ, ונ"ל דבר חדש דהרי מה דפליגי הכא בקרא ולקחתם לכם אי משמעותו דין ממון א"כ לכאו' ה"ה בקרא דכ' ביו"ט יעשה לכם להתיר אונ"פ נאמר ג"כ דמשמעותו ג"כ דין ממון דהצלת ממון יהי' ג"כ בכלל ההיתר דלכם ובאמת קיי"ל דאסור, אבל באמת חידוש מצינו אליבא דר' יהודה דהותר בכה"ג עיין ביצה (כ"ב) מהו לכבות את הדליקה משום איבוד ממון מקרא דלכם איתבי' אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עלי' ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדירה מותר, ההוא ר' יהודה הוא ופירש"י ר' יהודה דאמר מכשירי אונ"פ שרי ודריש יעשה לכם לכל צרכיכם וההיא נמי צרכיכם הוא, מפורש דלר' יהודה יעשה לכם משמעותו ג"כ דין ממון, ולפי"ז מתורץ קו' התוס' הנ"ל דאליבא דר' יהודה ודאי לא פליגי באתרוג ותרוייהו מודו דלר' יהודה ולקחתם לכם משמעותו דין ממון ודוק היטב בהערה: