חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קלב
פסחים (פ"ב) מתני' הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד ובתוס' מעילה (ז') בהא דאר"ע זריקה מועלת ליוצא שצריך עבור צורה תמהו הרי ממתני' דהכא הפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד, ונ"ל ליישב לר"ע לשיטתו א"ש, דבזבחים (כ"ט) דאר"א או אינו אלא באוכל מזבחו ביום השלישי אמרת אחר שהוא כשר יחזור ויפסל א"ל ר"ע הן מצינו בזב וזבה כו' מבואר דס"ל לר"ע דאם נותר מן הזבח נפסל כל הזבח ועתו"ס יומא (ז') שנסתפקו אי חזר בו ר"ע וקשה לפי"ז לר"ע אדידי' דאמר זריקה מועלת ליוצא דבעי עבור צורה ולהתוס' פסחים (ט"ו) היינו נותר ממש, והרי אדרבה ע"י עבור צורה דנותר חוזר ונפסל הזבח למפרע ולא שמי' זריקה ושוב הול"ל שישרף מיד בלא עבור צורה דהוי דבר והיפוכו ועיין פסחים (כ') בחבית של תרומה שנשברה בגת העליונה דר' יהושע אומר יטמאנה ביד כיון שסופו לאיבוד לא חיישינן לשמירתה, ואף דאמר במעילה (ז') דמחשבין על העומד לאיבוד ולישרף ובתוס' דכ"ז שלא נאבד ונשרף אכתי מקרי אוכל, מ"מ הכא שכבר חל פסול יוצא הול"ל שישרף מיד כיון דהוי דבר והיפוכו דא"ת דמהני הזריקה דנבעי עבור צורה ממילא ליכא זריקה, אך למ"ש התוס' פסחים (ט"ו) דעבור צורה היינו לינה בעלמא אתי שפיר, ואמנם מ"ש לינה בעלמא מקצת לילה כוונתם אחר שעבר היום סוף זמן אכילתם עיין צל"ח שחקר בזה ואפי' אם הפי' הוא תוך זמן אכילתם היינו עפ"י הרמב"ן עה"ת דקדשים עיקר מצות אכילתן ביום זבחו ועיין שו"ת ח"צ וצל"ח ריש ברכות, לכך מקרי לינת לילה עבור צורה משום דעובר עיקר זמן אכילתן ולפי"ז ממילא בפסח שאינו נאכל אלא בלילה ולר"ע לשיטתו בפסחים (ק"כ) דפסח נאכל כל הלילה לא משכחת עבור צורה בלינה בעלמא מקצת לילה רק בעמוד השחר דהוי נותר, ומעתה מתורץ היטב תמיהת התוס' ממתני' דהפסח שיצא או שנטמא ישרף מיד משום דבפסח לא יתכן כלל לר"ע לשיטתו שיהי' זריקה מועלת ליוצא לעבור צורה דהוי דבר והיפוכו דוק כי נפלא: