חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קח · ג
וביותר נכון נ"ל בישוב קו' דנראה דבר חדש דבכל הזבחים שנזבחו של"ש דלא עלו לשם חובה היינו רק בחישב בפי' של"ש אבל בסתמא אפי' במקום שנאמר דהוי כמו מפורש של"ש מ"מ כשר ומרצה שהרי בזבחים (ה') אמר בקדשים שנשחטו של"ש יכול מרצו ת"ל מוצא שפתיך וגו' וא"כ כ"ז בחישב בפי' של"ש ששינה מוצא שפתיו אבל בסתמא אפי' היכי דהוי כמפורש של"ש מ"מ הרי איהו לאו כלום עביד ולא שינה מוצא שפתיו בכה"ג ודאי כשר ומרצה, ומצאתי כזה בק"א ריש זבחים שהעיר כן, וא"כ אתא שפיר קו' במתני' דזבחים דשפיר יקרב לשם מי שהוא סתמא דאף שבכה"ג הוי כמפורש של"ש מ"מ כשר ומרצה: