חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קח · א
הערת במתני' דזבחים (ע"א) קדשים בקדשים מב"מ זה יקרב לשם מי שהוא פי' התוס' דהיינו סתמא כלשמן דמי וקשה מעירובין (ל"ז) וסבר ר' יוסי אין ברירה והתנן רי"א שתי נשים שלקחן קיניהן בשותפות איזה שירצה כהן יקריב עולה ומאיזה שירצה יקריב חטאת והק' בתוס' הא סתמא כלשמה דמי וא"כ אפי' אין ברירה אפשר להקריב בסתם ותי' המהר"ל מפראג בחי' שם דלא כשר סתמא רק באפשר להקריב לשמה אבל הכא דאין ברירה א"א להקריב לשמה גם סתמא פסול ולפי"ז גם הכא במתני' בנתערב קדשים בקדשים דא"א להקריב לשמה אמאי כשר בסתמא למ"ד אין ברירה, ועוד דבכה"ג שהי' הא"מ מבורר מתחלה לא אמרי' יש ברירה כמו"ש התוס' תמורה (ל') וכמו דפריך הש"ס הכא והא בעי סמיכה ולא אמרי' שאפשר לסמוך משום ברירה וע"כ מה"ט עכ"ק והיא הערה נכונה: