חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן קז · א
בדברי פירש"י ביצה (י"ג) ד"ה קנסא דמע"ר שהקדימו בשבלין עובר בלאו שהק' בהגהות כוכב מיעקב לירושלמי תרומות (פ"ג) דאיבעי' לי' מע"ר שהקדימו בשבלין עובר או אינו עובר אלא על הסדר, הנראה ליישב דהרי סברת איבעי' הירו' דבהקדים בשבלין כיון דפטור מת"ג אם הוי עי"ז כהפריש אח"כ ת"ג נמצא שהקדים מע"ר לתרומה או אפשר שאינו עובר כיון שלא איחר את המוקדם רק שלא הפרישו כלל פי' הפנ"מ, ולכאו' הרי באמת בע"ב מחויב להפריש אח"כ ת"ג ומה שפוטר מת"ג בהקדימו בשבולין הוא רק שהלוי פטור מלתת ת"ג מן מעשר שלו, רק דמשום זה פשיטא להירו' דאין עובר משום מקדים כיון דאכתי לא הגיע זמן חיוב ת"ג קודם מירוח ומיבעי' לי' רק אם עובר ע"ז מה שפוטר את הלוי מת"ג אע"פ שכבר הגיע חיובו עי"ז עצמו שהקדים המעשר בשבלין דשמו טובלו למעשר וה"ה לת"ג כמו שחקר בזה המל"מ פ"ג מה' תרומות ובריט"א ה' חלה פשיטא לי' כן בשי' הירושלמי עצמו דטובלו לת"ג, ולפי"ז מתורץ קו' כ"ג אאמו"ר זצ"ל דהירושלמי לשיטתו בסופ"ק דתרומות דשמו טובלו הוי רק דרבנן דקאמר שאין לוקין על טבלו דבר תורה א"כ גם המעשר ביד הלוי עדיין לא הגיע זמן חיובו בשבלין להפרשת ת"ג מה"ת לכך אע"ג דמהני הפרשת תרומה גם קודם מירוח, מ"מ כיון שלא הגיע זמן חיובו מה"ת אפשר דאינו עובר, וכמו דפשיטא להירו' הנ"ל דע"י שיפריש בעה"ב אח"כ תרומה מן הגורן ליכא משום מקדים מעשר לתרומה כיון שלא הגיע זמן חיובו בשעה שהקדים מע"ר בשבלין, משא"כ רש"י ז"ל לשיטתו בביצה (י"ג) שם דשמו טובלו מה"ת למעשר וה"ה לת"ג שפירש"י שאוסרו באכילת ארעי ובמיתה כדין טבל עכ"ל ועמד בזה בריט"א לכך פשיטא לי' דמקדים מעשר בשבלין עובר בלאו כיון שכבר הגיע אז זמן חיוב ת"ג ופוטרו הוי כאיחר את המוקדם, דוק והבן: