אור ברסלב
חזון נחום סימן קו › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן קו · ג

ב

ובקו' האחרונים שהביא בכוכב בהא דמקשה בריש חולין דהדר סכין ומטמא לבשר והרי כאן תיהדר קו' התוס' דמפרכסת כחי' דבסכין ל"ש גזירה דשמא יגע אחר פרכוס, נ"ל כעת בהקדם קו' הצל"ח לשי' הר"מ דדם קדשים אמקב"ט אפי' מדרבנן א"כ הדק"ו הש"ס פסחים (ט"ז) ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם שנטמא דמשני מדרבנן ונ"ל דלכאו' איך משכח"ל שהדם לא יקב"ט להתוס' פסחים (י"ז) ד"ה אבל דם דדם שנפסל הו"ל נשפך כמים ומקב"ט וכן העיר בשו"ת אנ"ז או"ח סי' כ"ב דנאמר באים כאחד ויפסל ויטמא, ואני הוספתי דכה"ג הק' בתוס' ב"ק (ע"ז) ד"ה פרה בהא דמנחות (ק"ב) לגבי נותר ופרה דנימא דבתחלת הנגיעה כבר נפסלה הפרה ובסוף נגיעה מטמאה טו"א דאז כבר אין עומדת לישרף עכ"ל והכ"נ בתחלת הנגיעה נפסל הדם ובסוף נגיעה שוב נשפך כמים, אך י"ל עפ"ד הצל"ח שם דבדם שנטמא כיון דהציץ מרצה שפיר מקרי אין נשפך כמים, ולפי"ז מתורץ קו' הצל"ח הנ"ל לשי' הר"מ מהא דעל מה הציץ מרצה, ולהנ"ל באמת צריך לבא לזה דהציץ מרצה על הדם אף שהדם אמקב"ט מ"מ לולא שהציץ מרצה ממילא הי' הדם מקב"ט דהא נשפך כמים:

והנה בירושלמי פסחים פ' כ"צ ה"ז מתניתא כשנטמא משירד לאויר כלי אבל אם נטמא עד שהוא למעלה נעשה כמקבל מים, שהוא חידוש דאין הציץ מרצה רק אחר שנתקבל בכלי, יוצא לנו מלתא חדתא דמה שאין קדשים מקב"ט הוא רק אחר שנתקבל בכלי, משא"כ קודם קבלה דל"מ ריצוי ציץ א"כ נפסל ונטמא ועוד כיון דאמר בירו' דנעשה כמקבל מים ממילא מקב"ט כמים, ולפי"ז מתורץ קו' האחרונים הנ"ל דשפיר מקשה הש"ס דהדר סכין ומטמא לבשר, משום דהכא שהסכין טמא הרי מטמא להדם עוד בשעת שחיטה קודם שנתקבל בכלי ומטמא הדם לבשר דוק והבן:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה