חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן צב · ב
והנראה לי לתרץ הנה שחולין (קי"ד) איתמר המבשל חלב בחלב כו' אאכילה כ"ע לא פליגי דלא לקי כי פליגי אבשול מ"ד לוקה חד איסורא ומ"ד אין לוקה להכי אפקה רחמנא לאכילה בלשון בישול כיון דעל אכילה לא לקי אבישול נמי לא לקי כו' וקשה לי לפי"ד הכ"מ פ"א מטו"מ שכתב דמשמע שלא אסרה תורה לבשל בב"ח אלא כדי שלא יבא לאכול עכ"ל א"כ דאיסור בישול היא רק משום סייג דאכילה, השתא במבשל חלב בחלב דלא לקי על אכילה משום אאחע"א איך ילקה על הבישול דלא יתכן ג"כ סייג זולת העיקר, רק מוכרח מזה דבכל סייג של תורה כבר עשאו הכתוב לאיסור בפני עצמו שאין לו התלות עוד בגוף האיסור ואף בהבטל העיקר מ"מ הסייג קיים וקאי: