חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן פז · ג
ואמנם י"ל עפמ"ש בשו"ת שבו"י ח"ב סי' ע"א הביאו בפ"ת יו"ד סי' רפ"א ולעיל סי' קכ"ז דדוקא אם הס"ת עדיין ביד האיש שמכרו לו זה אבל אם מכרו הלוקח לאחר שוב אינו נאמן דאם אתה מאמין לו אתה מוציא מיד האיש שמכרו ע"פ ע"א, עיי"ש. ולפי"ז גם בנ"ד שכבר כתב הסופר פרשיות של תפילין עליהם ומכרם לאחר שוב אין הראשון נאמן לומר שלא עיבדום לשמן, ועוד דבודאי בנ"ד כבר קבל מוכר העורות דמי המקח ומבואר בד"מ יו"ד סי' רפ"א דבגמ' אמרי' דנאמן להפסיד שכרו הוא דוקא בשלא קבל שכרו עוד אבל אחר שכבר קבל שכרו אינו נאמן, זה הנלע"ד בהשקפה ראשונה: