חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עח · ז
ולענ"ד אין הדברים מוכרחים דהנה בנ"צ סביב הש"ע יו"ד סי' רכ"ט הק' על השעה"מ ממשנה מפורשת בנדרים (כ"ה) ראה אותם אוכלים תאנים כו' ובש"ע סי' רל"ב סעי' ז' דכיון שבטל הנדר אצל אביו ואחיו בטל גם אצל אחרים, ותירץ דשאני התם שתלוי רק ברצון שאם הי' רוצה מתחלה לאסור אף על אביו ואחיו הי' אפשר לחול משא"כ היכי שלא הי' באפשרי שיחול על כולו, ולפי"ז י"ל בנדון המהרש"ם וכן בנ"ד שמה שלא חל הנדר על בגדי אשתו הוא רק משום שהי' הנדר בלא דעתה ורצונה ובאם היתה מרוצה על זה הי' הנדר חל בכה"ג י"ל דדמי למתני' דראה אותם אוכלים תאנים דאמרי' נדר שבטל מקצתו בטל כולו ויש דמיון לזה בתוס' סוכה (ל"ג) ד"ה באשירה דמשה שכתבו דאין לנו לחשבו דיחוי מחמת שאינו שלו, והכ"נ לענין זה מה שלא חל הנדר מחמת שאינו שלו לא חשוב דיחוי מעיקרו והו"ל למימר נדר שבטל מקצתו בטל כולו: