חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עח · א
הנני לתשובתו על אתר כרצונו הנלע"ד בהשקפה ראשונה, ע"ד השאלה בא' שנדר בעת צרה סכנת חולי אשתו מלבושיו ומלבושי אשתו לעניים וב"ה נתרפאה ועתה אין בכוחם לקיים הנדר וכ"ת כתב בביאור יפה עפ"ד הפוסקים ואחר שחתר עצה דלא חל נדרו על מלבושי אשתו בלא דעתה כמבואר בחו"מ סי' צ"ז סעי' כ"ה וגם בבגדי שבת שיש ב' דעות הביא ממהרש"ם ח"א סי' ק"ד דהממע"ה כש"ך יו"ד סי' רנ"ט סקי"ד דכל ספק ממון עניים לקולא גם הביא ממהרש"ם ח"א סי' קמ"ח ושו"ת כוכב מיעקב סי' כ"ט לענין תפילין אי הוי בכלל מלבוש אבל גם במה שחל הנדר בודאי כמו מלבושי עצמו אין בידו לקיים. והנה יש בענינים הנ"ל להאריך ולפלפל גם בנוגע לתשו' כ"ג אאמו"ר זצ"ל בכוכב הנ"ל אבל אין הזמן גורם, ואבא לעיקר הנידון אם אפשר שיתן שומת דמיהם כמו"ש ברמ"א יו"ד סי' רנ"ט אך בשו"ת ב"א סי' נ"ו כתב מ שהביאו הרמ"א מבואר דרק לדבר מצוה מהני ליתן שומת דמיהם וכתב כ"ת לדון ע"פ המבואר ביו"ד סי' רכ"ח לענין נדר עד"ר דפרנסה בכלל דבר מצוה ובאו"ח סי' רמ"ח, ודבר זה צ"ע אם מה שהוא עני לדמות כלצורך פרנסה ובב"י או"ח סי' רמ"ח הק' דאי הולך לסחורה חשיב עוסק במצוה א"כ פטרת את כל העולם ממצות מטעם עוסק במצוה רק שהמנהג כרמ"א לענין מפליגין בספינה דחשיב מצוה ובט"ז שם כתב מאו"ח סי' תמ"ד דלענין חמץ החמירו דלא חשוב מצוה, ולפי"ז לומר דמשום שהוא עני חשיב דבר מצוה תקשי כקו' הב"י א"כ כל עני יהי' לו יכולת להתיר נדר עד"ר בדבר הקשה לו לקיים, ועיין ירושלמי נזיר פ"ה ה"ג אלא מעתה נזיר שהעני תפקע נזירותו ובשו"ת כוכב מיעקב סי' קס"ו ובהגהות כוכב מיעקב לירו' נזיר שהעיר מזה לדברי הש"ך יו"ד סי' רל"ב ס"ק כ"ב לענין עניות אי כחשוב אונס והיינו בהעני אח"כ אבל בנדר בשעה שהי' עני אין שום קולא מחמת שהוא עני ואכמ"ל: