חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עד · ה
ועתה בישוב הקו' ממתני' דמכשירין יתכן דבטעם פלוגתתן דת"ק ור"ש אם מים טמאים מטמאין שלא לרצון נראה דלשיטתי' אזלו שהרי הסברא מה שמים טמאים יטמאו שלא לרצון שכתב ע"ז הר"מ בפיה"מ שהוא עיקר מקובץ אצלינו, הלא יסודו ממתני' דמכשירין פ"א ה"א דמשקין טמאין מכשירין לרצון ושלא לרצון ע"כ כמו לענין הכשר ה"ה לענין טומאה דאע"ג דמי גבאים שמחוברין אין מטמאין אלא לרצון אבל ע"י מים טמאים מטמאין אף שלא לרצון, ואכתי יש להעיר שהרי גם לענין הכשר דמים טמאין מכשירין שלא לרצון הטעם משום דטומאתו חושבתו וכדאמר בשבת (י"ז) דאפי' כלי טמא חושב משקה וקשה דהא קיי"ל דטומאת משקין לטמא אחרים לאו דאורייתא א"כ ליכא חשיבות מה"ת במה שהם טמאים ומטמאים אחרים שהרי מה"ת אין המים טמאים מטמאין אחרים, אך באמת ניחא דמה שמים טמאים מכשירין שלא לרצון איכא תרי טעמי חדא משום שטומאתו חושבתו וחדא משום דכתיב וכי יותן מים על זרע והדר ונפל מנבלתם אבל בטומאתו והכשירו באין כאחת לא בעינן ניחא לי' וא"כ למ"ד טומאת משקין לטמא אחרים ל"ד נהי דליכא הטעם דטומאתו חושבתו מ"מ נשאר הטעם משום דטומאתו והכשירו באין כאחת, ותיתי לי שכוונתי לדברי המ"א במכשירין פ"א שכ"כ עיי"ש, אבל לפי"ז קשה דהא תינח לענין הכשר אבל לענין טומאת מי גבאים שיטמאו מים המחוברים מן המים טמאים שלא לרצון הדרא הקו' שהרי לגבי טומאה ליתא רק לטעמא דטומאתו חושבתו והרי טומאת משקין לטמא אחרים לאו דאורייתא ובטומאה דרבנן לש"ל טומאתו חושבתו:
אך באמת יובן עפ"ז שפיר פלוגתת ת"ק ור"ש במתני' דמקואות הנ"ל משום דבתוספתא ובגמ' פסחים (ט"ז) איתא ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור דברי ר"מ כו' ר' יוסי ור"ש אומרים לאוכלים טמאים לכלים טהורים דס"ל לר"ש טומאת משקין לטמא אחרים דאו', ע"כ לשיטתו אמר כאן במתני' דמקואות דבין הדיח הככר בין לא הדיח טמא ומטעם שכתב הר"מ שהוא עיקר מקובץ דמים טמאים מטמאין שלא לרצון כיון שמטמאין אחרים מה"ת אמרי' טומאתו חושבתו, אע"ג דבבכורות (י') אמרי' דר"ש לית לי' איסורו חושבו כתב במ"א פ"ו דמכשירין דהתם לא מהני חשיבות האיסור לגבי טומאה אבל לטומאה עצמה טומאתו חושבתו והוא לשיטתו דטומאת משקין לטמא אחרים דאו', אבל ת"ק לשיטתו כדקיי"ל לטמא אחרים לאו דאו' לש"ל טומאתו חושבו ע"כ אמר דאפי' מים טמאים אין מטמאין המחוברים כמו לרצון ובלא הדיח הככר טהור, ודוק כי נכון מאד, ומה דתנן דנפל לתוכן מת או שהלך בהן הטמא ושתה טהור טהור דל"ה לרצון הוא משום דלא שייך טומאתו חושבתו כ"א במשקין כמו"ש במ"א כאן: