אור ברסלב
חזון נחום סימן עב › ב

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן עב · ב

א

ובשו"ת ד"ח ח"ב סי' צ"ט כתב דביורד טיף אחר טיף מיקרי ניכר הזחילה וכתב בא"י הנ"ל לחקור מאין מקורו, אבל לענ"ד נראה שלמד זה ממה שהעיר בח"ס סי' רי"א אמ"ש הרשב"א אפי' ניקב ולא ניכר הזחילה כשר, דלכאו' יש ראי' להיפוך בתוס' בכורות (נ"ה) שרצו להוכיח דמעיין כשר באשבורן מים שעשה שלמה שהי' מחובר לעין עיטם והי' אשבורן ודחו זה ממה דבירושלמי איתא שהשוורים היו רגליהם נקובים כמוציא מים א"כ היו נזחלים עכ"ל ומשמע נקב קטן כמוציא מים לבטל מתורת כלי המיוחד למים וצ"ל דלית לי' להירושלמי כללא דרבא בשבת (צ"ה:) מ"מ אפי' ניקב ככונס משקה נמי נקב קטן הוא ומטפטף מעט מעט ומ"מ קרי לי' זוחלין ודלא כהרשב"א הנ"ל עכ"ד הח"ס, והנה בנדה (מ"ט:) ת"ר כיצד בודקין כ"ח לידע אם ניקב ככונס משקה כו' הי' טורד טיפה אחר טיפה בידוע שכונס משקה לפי"ז מאחר שכתב הח"ס ע"פ דהתו"ס דבשיעור ניקב ככונס משקה הוי זוחלין ממילא יוצא דביורד טיף אחר טיף הוי זוחלין כיון שהוא עצמו שיעור כונס משקה וע"כ מקור הד"ח טהור מכאן ודו"ק:

ולפי"ז אחר שמסיק הח"ס שם דט"ס הוא בתוס' שם וצ"ל כמוציא רמון וכמו"ש התוס' פסחים (ק"ט) א"כ י"ל דניקב ככונס משקה לא מקרי זחילה וה"ה ביורד טיף אחר טיף ומכש"כ בלא ניקב רק מה שנבלעים בקרקע הרי יותר פשוט דאם לא ניכר הזחילה שכשר וכמו"ש בח"ס שם דעכ"פ מה שנבלע מבין רצפת אבנים לא מקרי זחילה שהרי אינה ניכרת:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה