חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן עא · ב
אבל הרי שי' התשב"ץ עצמו דזוחל לתוך המקוה ל"ה זוחלין ותקשי לשיטתו איך הביא ראיית הרשב"א מהא דמקוה שנמדד ונמצא חסר דבאינו ניכר הזחילה ל"ה זוחלין הרי י"ל דבאמת בנמדד ונמצא חסר הפסול הוא זוחלין, והנ"ל עפמ"ש הש"ך סי' ר"א סק"ל דלשון מקוה שבמשנה משמעותו מקוה של מי גשמים ולפעמים גם מי מעיין ומפרש עפי"ז משנה דג' מקואות בש"ע סעי' נ"ה דהן מעיינות שמטהרין בזוחלין עיי"ש וא"כ הכ"נ במקוה שנמדד ונמצא חסר הרשב"א ז"ל שפיר הקשה דתיפוק לי' משום פסול זוחלין כיון דלשון מקוה סובל ג"כ מי גשמים שפוסלין בזוחלין אבל לומר שבאמת הפסול הוא רק מטעם זוחלין לא יתכן כיון דמשמעותו הוא ג"כ מקוה של מי מעיין שאין נפסל בזוחלין וע"כ שפיר למד הרשב"א דעל כרחו הפסול הוא משום שחסר ממ"ס ומשום פסול זוחלין ליכא הכא אפי' במקוה של מי גשמים כיון שלא ניכר הזחילה, ונמצא לפי"ז דיתכן גם בשי' הרשב"א דזוחל לפנים לא מקרי זוחלין כשי' התשב"ץ: