אור ברסלב
חזון נחום סימן מב › יא

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן מב · יא

י

ועוד נראה דכל מה שכתב בש"ע סי' שס"ז דצריך ב"ד דוקא יתכן משום דכבר נחלקו הראשונים בכל מידי דכפי' אי צריך ב"ד ועיין קצה"ח סי' ג' מה שהוכיח מתוס' ריש סנהדרין דבמידי דכפי' צריך מומחין דוקא ואנן שליחותי' דקמאי עבדינן וכדאמר בגיטין פ' המגרש מידי דהוה אהודאות והלואות, והנה במנ"ח מ' תקנ"ח כתב דכפי' שלא לעבור אלאו ודאי ל"צ ב"ד שהרי אפי' מ"ע ששכרה בצידה שאין כופין מ"מ בל"ת כופין, ובח"ס חו"מ סי' קע"ז כתב לחלק דבעניני קיום המצות א"צ ב"ד לכפי' כמו בלולב וסוכה רק כל אדם מישראל מחויב להקים את התורה בקיום המצות או להפריש מאיסורין וכמו"ש הרמב"ן פ' תבא ורק בחלק המשפטים בד"מ בין אדם לחבירו צריך ב"ד דוקא לכפי', ועיי"ש שהוסיף עוד לחדש דלאחר שיצא פס"ד מהב"ד והוא מסרב שוב נכנס הדבר בכלל החוקים והמצות שיכול כל אחד מישראל לכוף וא"צ ב"ד, והנה לפי חילוק הח"ס לכאו' יש לעיין בדבר שיש בו משניהם חוקים ומשפטים כגון בצדקה או כה"ג דנ"ד לערב עם בני העיר שיש בזה מצוה וגם הוצאות ממון אי צריך ב"ד בכפי', ונראה דכיון דעכ"פ איכא בזה דררא דממונא אף שיש בו מצוה מ"מ א"א לכפי' בלא ב"ד וכה"ג בר"ן נדרים (ז') שנחלקו הראשונים ז"ל דאיבעי' אי יש יד לצדקה דאיסורא דאית בה ממונא אי הוי כממונא, ועיין ג"כ מה שפירש"י (חולין קל"ב) דאין ב"ד כופין אלא במצ"ע שאין בה חסרון כיס דמכין אותו עד שת"נ ובתוס' כתבו בכ"ד מה דכופין בצדקה דמתן שכרה בצידה הוא רק משום הלאו דלא תקפוץ, ועכ"פ במצוה שי"ב חסרון כיס בודאי דצריך ב"ד בכפי' כמו בחלק המשפטים לחילוק הח"ס הנ"ל:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה