חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מב · ז
ויש להסביר עוד מה שכתבתי דרב ששת יסבור דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי די"ל דרב ששת אזיל בזה לשיטתו בפסחים (צ"ב) דאתמר הי' בדרך רחוקה ושחטו וזרקו עליו דר"נ אמר הורצה מיחס הוא דחס רחמנא עליו ואי עביד תע"ב ורב ששת אמר לא הורצה מידחה דחיי' רחמנא כטמא ונראה דפליגי בזה משום דבטמא גופא אמר לעיל (פסחים צ') דאשו"ז על ט"ש משום דמחוסר טבילה אבל שו"ז על טבו"י דלא מחוסר מעשה דשמשא ממילא ערבה ולכן לגבי דרך רחוקה שהוא מחוסר קריבה לעזרה תלי' בזה אי מקרי מחוסר מעשה ואנן קיי"ל דמחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי ובתוס' יבמות (צ"ג) ד"ה מייתי כתבו דמקרי בידו אפי' בדרך רחוק ע"כ ס"ל לר"נ דשו"ז על דרך רחוקה דלא דמיא לטמא דמחוסר מעשה הטבילה אבל רב ששת ס"ל דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי ע"כ ס"ל דאשו"ז דרחמנא דחיי' כטמא והיינו דמקרי מחוסר מעשה כמו טמא ונמצא יפה עולה דרב ששת לשיטתו בעירובין (מ"ח) דבב' בתים אפי' במליא ואיתור ל"ה עירוב דמקרי חולק עירובו משום דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה דמי ומשא"כ לדידן והיא הערה יקרה בס"ד: