חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן מ · ח
הדרן לדינא שאין להתיר בנ"ד ע"י מחיצת גידודי החריץ משום דנתמעט ע"י העפר מעומק, ובשבת אפי' ארנקי מבטל אינש, וממילא נראה דאפי' בזמן שפינו העפר ונעשה החריץ עמוק י' לא מהני כלום דרגיל ועתיד החריץ להתמלא בכ"פ ע"י המים וצרורות א"כ הוי כהא דעירובין (ח') דחיישינן שמא יעלה הים שירטון ומכש"כ כאן דודאי עתיד לעלות החריץ שרטון:
ולפי"ז ג"כ אין כאן מקום לצרף מ"ש כ"ת עפ"ד הדע"ת דעשרה טפחים הם שיעור שמונים צ"מ מלבד שהדע"ת חזר בו בעצמו בקו"א ושהוא דבר הנראה בחוש ועולה בערך מאה צ"מ א"כ אין לצרפו לספק, אבל בלאה"כ כבר כתבתי שאפי' יש בחריץ הזה עומק מי' טפחים לא נחשב למחיצה משום דחיישינן שמא יעלה שרטון ויתמעט מי' טפחים ע"כ אין להתיר משום זה והנלע"ד כתבתי: ידידו דוש"ה.