אור ברסלב
חזון נחום סימן מ › ה

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן מ · ה

ד

ולעד"נ ליישב דבמתני' דעירובין (ק"א:) נגר שיש בו גליסטרא ר' אליעזר אוסר ור' יוסי מתיר, וכתב הריטב"א דה"ט דר' יוסי דס"ל גליסטרא משוי לי' כלי ובכלים לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו ואף ר"א מודה בכלי גמור, ובאמת מצינו כן מפורש לענין טומאה דאין כלי חוצץ דמסתמא אין אדם מבטל כליו שהרי כן אמרי' במתני' דאהלות פ"ו ובגמ' ב"ב (י"ט) קופה מלא תבן וחבית מלא גרוגרות המונחים בחלון רואין כל שאילו ינטלו ויכולין תבן וגרוגרות לעמוד בפ"ע חוצצין כו' ובתוס' שם דבפיה"מ מצא ר"י דאפי' במפתח שאין מקב"ט ל"ח אוהל לחוץ בפני הטומאה כיון שעמד ע"י כלי, אבל בכ"מ פי"ג מה' טו"מ כתב הטעם משום דכלי לא מבטל לי' ובמבטלו בפירוש חוצץ, ולפי"ז מתורץ קו' האנ"ז דלעולם י"ל דדבר העתיד לפנותו ולחזור ולסותמו הוי כביטול לעולם רק בהא דפקקו את המאור בטפיח שהוא כ"ח דסתמא אין אדם מבטל כליו ורק דביטלו בפירוש מהני שיצא מתורת כלי ואף נעשה אוהל כמו"ש בנוב"ק סי' צ"ד עיי"ש אז חוצץ בפני הטומאה, אבל כ"ז רק בביטלו לגמרי משא"כ ביטלו ע"מ להוציאו ולחזור ולהכניסו דעכ"פ לא יצא מתורת כלי שוב אין חוצץ בפני הטומאה משום דכלי כמו שלא נעשה אוהל כן אינו חוצץ ולכך לא הי' יכולים התוס' ז"ל לתרץ לגבי פקקו בטפיח דאיירי שבטלו ע"מ להוציאו ולחזור ולהכניסו משום דבטפיח שהוא כלי בכה"ג אינו חוצץ בפני הטומאה אבל בשאר דבר כמו עפר ועתיד לפנותו שפיר יתכן דבאם עתיד לפנותו ולחזור ולסותמו דמקרי ביטול לעולם ודו"ק, וע"כ גם בנ"ד אף שמפנים העפר מהחריץ מדי שנה ושנה מ"מ כיון שעתיד לחזור ולהתמלא בעפר הוי ביטול לעולם ולכ"ע מבטל למחיצות גדודי החריץ:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה