חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ל · ז
כן ראיתי בירחון קול תורה יוצא לאור בירושלים שהעיר ח"א בפסחים (מ"ז) בהא דמבשל גה"נ בחלב ביו"ט לוקה חמש כו' ואי אמרי' הואיל אהבערה לא ליחייב כו' ולהט"ז סי' תק"ב הנ"ל דהמצאת אש לא הותר אף באונ"פ א"כ מאי קושי' נימא דהך ברייתא מיירי שהבערה היתה בהמצאת אש חדש דליכא משום הואיל כיון דאסור אפי' באונ"פ, ולהאמור מתורץ דהתם שההבערה הוא שלא להחם או למאור רק כדי לבשל גיד בחלב א"כ אפי' אם ההבערה בהמצאת אש ל"ה מוליד דל"ה דמיון ביצה שנולדה ומה דאמר בגמ' משום מוליד הוא רק במוציא כדי להחם או להאיר דכה"ג הוי כהא דסחופי כסא אשיראי בביצה (כ"ג) דהוי מוליד משום שנהנה מדבר הנולד עצמו:
מעתה בנידון שאלתינו להדליק האלקטרי להאיר אפי' לשי' הה"מ בטעם הר"מ באי' הוצאת אש רק מטעם שאפשר מעיו"ט, דלכאו' שעפי"ז הי' מן הסברא דלהדליק למאור שהוא כאונ"פ להר"ן יהי' מותר אפי' באפשר מעיו"ט דבאונ"פ אפי' באפשר מעיו"ט מותר רק שאנו דנין לאיסור עפ"ד הט"ז שהק' על הה"מ כנ"ל, אבל ע"פ האמור גם להה"מ אסור ממנ"פ דמוציא אש להאיר אם נאמר דהוי כאונ"פ ממילא מודה הה"מ דאיכא טעמא דמוליד שאסור אפי' באונ"פ דמה שכתב הר"מ טעמא דאפשר מעיו"ט צריך רק בכה"ג שמוציא לבישול ואפיה, אבל מוציא להאיר פשיטא דאסור משום מוליד:
כן ראיתי נדפס העתק מודעה תשו' הגאון מהר"ם אראק אבד"ק טארנא ז"ל מה שהשיב לח"א בפשיטות לאסור הדלקת האלקטרי ביו"ט ע"פ הט"ז סי' תק"ב הנ"ל וכתב שהרבנים הגדולים שהיו אתו בווין בזמן המלחמה כולם הסכימו שאין היתר כלל בזה: ידידו: