חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן כו · ו
והנראה בזה הנה התוס' ב"ק (ק"א) חדשו לתי' א' דפירי הערלה דוקא גמר פירי פירי מבכורים בחולין (ק"כ) ולהכי אמעיט משקה דידהו אבל שומר לפירי דאתרבי מאת פריו הטפל לפירי לא אמעט משקה דידהו דבכורים ליתנהו בשומר לפירי כלל וה"ט דלא יצבע ולא ידלק דהיינו ביוצא בקליפי ערלה, אמנם תמוהים לי דבריהם שסותרים לתוס' פסחים (כ"ד) שכתבו דמה דצריך לג"ש דפירי פירי מבכורים היא רק איוצא דזיתים וענבים דלא נימא דהוי זיעה בעלמא, וא"כ בקליפת ערלה דליכא בהו לימוד דפירי פירי שוב אדרבה בלאה"כ ליכא אי' משום דהוי זיעה בעלמא, אך בפנ"י פסחים (כ"ד) כתב כחידוש התוס' ב"ק הנ"ל רק מטעם אחר לפי הסוגי' שם דאין סופגין על היוצא משאר פירות משום דהוי שלכדה"נ א"כ זה דוקא בפירי דערלה שעומד לאכילה הוי המשקה היוצא שלכדה"נ משא"כ בקליפת הפרי הוי המשקה כדה"נ, עכ"פ לפי חידוש התוס' הנ"ל ק"ל מאי דאמר הכא מר בר ר"א בדבש תמרים מברכין שהנ"ב וכתבו התוס' דה"ה במשקה דשאר פירות כמו בערלה והרי בערלה גופי' מצינו דלוקה על היוצא דהיינו מקליפת הפירות א"כ גם בברכת הפירות נמצא דמברך על משקה דפירות בפה"ע כגון במשקה דקליפת הפירות וכמו דאמרי' בברכות (ל"ו) מדלענין ערלה לאו פירי הכ"נ אמרי' מדלענין ערלה פירי לענין ברכה נמי הוי פירי וכמו"ש במג"א סי' ר"ב הנ"ל לענין קליפת מראנצין, וא"כ איך סתם מר בר רב אשי במשקה דשאר פירות דמברכין שהנ"ב והרי במשקה דקליפת הפירות הי' צריך לברך בפה"ע דהוי ג"כ כדה"נ כדברי הפנ"י הנ"ל: