חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן כד · ג
ובמק"א הערתי בהא דברכות (ל"ו) אבוה דשמואל ולוי, כי הוו בעי למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי שופר ותוקע לולב ומנענע מגילה וקורא בה פירש"י קודם עה"ש והתוס' הק' ע"ז וראיתי בס' חסדי דוד לאו"ח סי' תרפ"ז לסייע מפירש"י לשי' הא"ח בשם הראב"ד ז"ל הובא בב"י שם דנהוג לקרות המגילה קודם צה"כ כדי להקל על המעוברות שלא להתענות יותר מדאי דהוי שעה"ד אבל העיר אפירש"י מתוספתא דמגילה (פ"ב) קראה בלילה לא יצא י"ח אר"י מעשה בריב"ן שקראה בצפורי בלילה א"ל אין שעת הסכנה ראי' הרי דדוקא בשעת הסכנה יוצא ולא מהני שעת הדחק ותי' דלפירש"י שעת הדחק וסכנה חדא מלתא הוא עיי"ש. והנה להנ"ל פירש"י דשבת (מ"ה) מסייע לה דפירש"י שעת הדחק סכנה הרי דשיטתו דשעה"ד וסכנה חדא מלתא הוא ודוק בזה, ועיין ג"כ יבמות (קכ"ב) בשעת הסכנה כותבין ונותנין אע"פ שאין מכירין פירש"י והכ"נ כשעת הסכנה דמיא שאם לא תאמין לזה לא תמצא אחר ותשב עגונה עכ"ל הרי דקרי ג"כ סכנה לשעת הדחק, ובירושלמי שבת (פ"ז) ויחוש לכל הימים כהדא דאסור בכל הנשים דמבואר דעגון אפי' באיש מקרי פקונ"פ. ועכ"פ דלא מקרי שעהד"ח כ"א בדוחק גדול שהוא כמו אונס של סכנה:
והנה הגם שבשו"ת המיוחסת לרמב"ן סי' רל"ט כתב דאין מקום ברכה לבטלה בקריאה בספר פסול וכתב שלא הרגישו בדבר זה רוב חכמי המזרח ומביא ראי' מחומשין דאין קורין בהן מפני כבוד הציבור ולא אמרי משום ברכה לבטלה ומצא שם הרבה גאוני עולם מסכימין ובשו"ת היכלי שן סי' פ"ה כתב ע"ז שאל תטעה דתשו' זו הוא דהרשב"א שאחר כך חזר בו כמו"ש בב"י או"ח סי' קמ"ג, ז"א דשו"ת זו נרשמת להר"מ ז"ל ותמוה שהיתה תשו' זו בהעלם עין עכ"ד מ"מ אנו אין לנו אלא דברי הרמ"א ומרמ"ל, והכ"נ בנ"ד מ"ש הרמ"א בשעה"ד שאין להם כ"א ספר פסול הכוונה שאין להם ס"ת כלל שהוא שעהד"ח גמור ודוק: