אור ברסלב
חזון נחום סימן יד › ה

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יד · ה

ד

נמצא מבואר שיש חילוק בין בגדי כהן הדיוט לבגדי כ"ג דבכהן הדיוט הוי לבישת בגד"כ רק הכשר מצוה לצורך עבודה משא"כ בכ"ג הוי לבישת הבגדים מ"ע אף אם אינו עובד כלל והוי הלבישה גופא מצוה כמשמעות לשון הספרי הנ"ל, ולפי"ז י"ל דמה דבירושלמי פ"ד דשקלים ותענית דבמכשירי קרבן כגון בגדי כהונה לא בעי מסירה לצבור היינו דוקא משום דבגדי כהונה הוי רק מכשירי קרבן וגם דהוי רק מכשירי מצוה כמו שאמרנו דבגדי כהן הדיוט הוי רק מכשירי מצוה שאין הלבישה מצוה כ"א לצורך עבודה אבל באופן שהלבישה לא הי' מכשירי מצוה רק היא גופה מצוה הי' הדין שוה כמו בגוף הקרבן דבעי מסירה לצבור משום דמצוה של מקדש הוי בכלל קרבן ודמיון לזה בירושלמי בכורים פ"א ה"ב דאיבעי' אי יש דיחוי אצל מצות אמר מצות כגבוה הן או אינן כגבוה והיינו אם מצוה כקרבן דיש בו דין דיחוי אבל מצוה של מקדש פשיטא דהוי בכלל קרבן ועיין תוס' זבחים (ס"א:) ד"ה אע"פ דבאכילת קדשים איכא דין דיחוי והוא סותר לתוס' ב"מ (נ"ג) ונראה דשי' התוס' זבחים הוא מה"ט דאע"ג דאמרי אין דיחוי אצל מצות מ"מ מצוה שבמקדש דהיינו אכילת קדשים הוא בכלל קרבן ודוק:

ולפי"ז מתורץ היטב קו' המגיה במל"מ מהא דיומא ל"ה הנ"ל דהתם הרי איירי בבגדי כ"ג בעבודה דיוה"כ כפירש"י שם ד"ה עבודת יחיד דהיינו הוצאת כף ומחתה ביוה"כ בבגדי כ"ג דלבישתן הן גופי' מצוה כתוספתא והספרי הנ"ל והוי כגופו של קרבן דאמר גם בירושלמי דבעי מסירה לציבור ודו"ק כי נכון מאוד:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה