אור ברסלב
חזון נחום סימן יב › ו

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יב · ו

ה

בסוגיין (צ"ו ע"ב) הוכיח הש"ס דר"מ ס"ל שז"ת מדאמר מכניסן זוג זוג אחד האיש וא' האשה ש"מ מ"ע שלא הזמן גרמא הוא דהא ס"ל לר"מ אין נשים סומכות רשות, והקשה המהרש"א דבפשיטות הי' להש"ס להוכיח דר"מ ס"ל שז"ת מדלא שרי להכניס שנים כדאוקמי הש"ס לעיל טעמא דת"ק משום דס"ל שז"ת הוא והמהרש"א תירץ די"ל דל"ה דרך מלבושו בחול וכבר הבאתי לעיל מה שי"ל בזה, ונ"ל לתרץ קו' המהרש"א דכבר הקשו על פירש"י דאיסור ב"ת משוי עלי' כמשאו ותיפוק לי' משום איסור ב"ת גופו אבל נ"ל בכוונתם דמשום איסור ב"ת י"ל דאינו מכוין לצאת ומ"מ משוי עליו כמשוי כיון דדרך הנחת תפילין הוא בכוונה לשם מצוה ובכה"ג ל"ה דרך מלבוש בב' זוגות דעובר בב"ת ורק לאותו אדם ליכא איסורא ע"י שאינו מכוין לצאת שוב ל"מ דרך מלבוש דהוי כהא דשבת (ד' ס"ו) במתני' דר"מ ס"ל הקיטע יוצא בקב שלו ור"י אוסר וקיי"ל כר"י אע"ג דמנעל דידי' הוא מ"מ אסור כיון דל"ה מנעל לכל אדם עיין פירש"י שם והכ"נ כיון דל"ה דרך מלבוש לכל אדם כדרך הנחת תפילין בכוונת המצוה ורק מלבוש דידי' הוא על הנחת שלא בכוונת מצוה שוב הוי כמשאוי:

ולפי"ז מתורץ קו' המהרש"א דלא הי' יכול להש"ס להוכיח דר"מ ס"ל שז"ת מדמכניס רק זוג זוג ולא שנים שנים דז"א דאף אם ס"ל שז"ת קשה הא גופא אמאי לא מכניס שנים שנים דב"ת ליכא דמכוין שלא לצאת וגם לש"ל לר"מ דב"ת משוי עליו כמשאוי כיון דס"ל לר"מ הקיטע יוצא בקב שלו כיון דמנעל דידי' הוא וע"כ מוכח דהוא לא ס"ל מקום יש בראש להניח שני תפילין דלא ס"ל כר' שמואל בר יצחק דרק לעיל בסוגי' דלא קאי אליבא דר"מ שפיר הוה ניחא לי' למ"ד שז"ת אפי' ס"ל מקום יש בראש כו' משא"כ הכא אליבא דר"מ ל"ל הכי ודוק:

הארכתי עוד בפלפול הסוגי' והעתקתי כאן רק מה שהשתמש בו בני ז"ל בדרשתו לפני קהל ועדה ויהי' לו לזכות ולמזכרת נצח ולנח"ר בעת יהגו בסוגי' והלכה זו כיה"ר:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה