אור ברסלב
חזון נחום סימן יב › ג

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן יב · ג

ב

ונ"ל דבאמת מודה הר"י לסברת הר"ן ביומא הנ"ל שהיא מוכרחת מהגמ' שם והכא טעמא אחרינא איכא מה דהוי משוי ע"י שלא הוי דרך מלבושו בחול, דהנה בשאג"א סי' מ"א הקשה דאמאי יהי' מותר להכניס אפי' זוג אחד למ"ד שבת לאו זמן תפילין הא איכא איסורא דאורייתא שלא להניח תפילין בשבת ויו"ט מקרא ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות ויו"ט, רק למה דאר"א במנחות (ד' ל"ו) דאם לשמרן מותר ניחא דהכא אינו מכוון לצאת כ"א לשמרן [עיי"ש שהקשה בזה לשי' הר"מ דאפי' לשמרן אסור דלא כר"א]:

אבל אכתי תקשי לפירש"י בטעמא דת"ק דס"ל שז"ת דאיסור שבת משוי להו עליו כמשוי וכתבו המפורשים בהסבר הדברים דמשום איסור ב"ת לחודא הי' אפשר שלא יכוון לצאת רק דכיון שיכול לבא לידי איסור ב"ת אם יכוין שוב ל"ה תכשיט דאיך יתקשט בזה שיכול לבא לידי איסור דאורייתא והוי משאוי וא"כ הכ"נ הדק"ו הנ"ל שלא יהי' מותר להכניס אפי' זוג אחד דהוי עליו כמשאוי כיון שיכול לבא לידי איסור דאורייתא אם יכוין לצאת:

אכן נ"ל דלק"מ דניהו דהוי עליו כמשאוי מחמת איסור שבת דאסור להניח תפילין מ"מ כיון דבחול זוג אחד הוי דרך מלבוש שוב מותר לצאת בו בשבת אע"ג דל"ה מלבוש ליומא דשבתא כיון שרק היום גורם לא מקרי אינו ראוי, וכה"ג שכתבו התוס' חגיגה (ב') דהיכי שהיום גורם לש"ל כל דלא חזי בראשון לא חזי בשני עיי"ש, והגע עצמך דכי נאמר דיוצא במנעל של עור ביוה"כ יהי' חייב משום הוצאה וע"כ כיון דרק איסור היום גורם לא מקרי אינו ראוי, ונראה שלזה כוונו התוס' בסוגיין (ד' צ"ו ע"ב) ד"ה אבל שכתבו דתפילין הוי מלבוש לאיש בשבת כיון דרגיל ללבוש בחול עיי"ש והיינו אע"ג דאינו רגיל להניח תפילין בשבת משום איסור ושמרת מ"מ כיון דרגיל ללבשו בחול מקרי דרך מלבוש:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה