חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן טז · ו
ומעתה נחזה בנידון שאלתינו שהראו לו בחנוכה הקריאה ביום הששי וברך ואח"כ הזכירוהו שצריך לקרות ולגמור מן ביום השני י"ל כיון דאמרי' דאין משגיחין בחנוכה ובפמ"ג סי' ק"מ הביא משו"ת משאת משה דאם קראו ביום א' דחנוכה היום הרביעי וכדומה דעולה בדיעבד א"כ י"ל דזה דומה שפיר לדין של המבי"ט דשניהם חובת היום ופוטר הא' את חבירו לכ"ע, דלא דמי לדין הרד"א בשל ר"ח וחנוכה משום דהרד"א לשיטתו דר"ח קודם ואפי' לענין דיעבד כמו שכתבתי לעיל אבל הכא דאפי' בטעות זה עולה דיעבד שפיר מקרי חובת היום וכתוס' פסחים (ה') דכיון דדיעבד אם שחט פסח קודם התמיד כשר חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך וע"כ צדקה הוראת כת"ה שלא לברך שנית זה הנלענ"ד נכון: