חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ט · ד
ובמק"א בתשו' כתבתי להעיר במ"ש בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' ק"ו לגבי אותיות של השם בס"ת להפוסקים דבעי כסדרן, מ"מ יש עצה באותיות השם שנמחקו לתקן בכה"ג שאחר שיתקן אות הראשון יעביר אח"כ קולמס על כל אותיות השם לשמה ויהי' כסדרן להפוסקים באע"ז סי' ק"ל דהעביר קולמס לשמה כשר עיי"ש ולענ"ד צ"ע הרבה שיועיל בשלכ"ס העברת קולמס משום דנראה דבשלכ"ס אין הפסול דוקא על האותיות האחרונות מה שנכתבו מקודם רק גם על האות הקודם במה שנכתב באיחור וכמו"ש כעי"ז בתוס' מנחות (ל"ח) ד"ה אילימא לגבי הקדים תכלת ללבן שמצד הסברא ראוי לומר דהתכלת המוקדמת היא שלא כהלכה ואמנם שבח"ס יו"ד סי' רפ"ב כתב בטעם שלכ"ס רק משום המאוחר שלא נתקדש אבל דבריו תמוהין במחכ"ת שהרי פסול שלכ"ס ילפינן מוהיו בהוייתן יהא ממילא בשינה הוי הכל בפסול ועיין ח"ס יו"ד סי' רנ"ו, א"כ מה יועיל העברה בקולמס על האותיות האחרונים דמ"מ קודם שהעביר בקולמס כבר נפסלו האותיות הראשונים ועוד נראה לפי דברי התוס' גיטין (י"ט) ושבת (ק"ד) דהיכי דהכתב השני אינו מתקן לכ"ע ל"ה כתב א"כ הא תינח בשל"ש והעביר בקולמס לשמה דמתקן כתב הראשון מה שהי' פסול של"ש משא"כ כה"ג דליכא פסול רק משום שלכ"ס דליכא פסול הגוף על האזכרות האחרונות והוי רק פסול ד"א גרם לו וכה"ג שכתבו התוס' זבחים (ק"ג) דפסול הקדמה ל"ה פסולו בגופו ומשה"כ בעי עבור צורה עיי"ש הכ"נ י"ל דלא מקרי כתב השני מתקן, ותדע דליתא לעצה זו של העברה בקולמס דא"כ בש"ע או"ח סי' ל"ב סעי' כ"ז ומג"א דבאין רישומו ניכר אסור להעביר בקולמס שלכ"ס ומפורש במכילתא פ' בא דכתבן שלכ"ס יגנזו ואמאי הרי יש עצה להעביר בקולמס על כל הפרשה ואף דבאזכרות אינו מן המובחר כתב בשו"ת רע"א סי' ע' דהוא רק דרבנן לכתחלה ובפרט דאיכא לצירוף שי' הרבינו יחיאל הנ"ל דליכא משום שלכ"ס בכתיבה בזמן וא"כ איך מביאין משום זה תפילין ומזוזות לידי גניזה ועיין ג"כ שו"ת בי"צ או"ח סי' ז' דבתפילין לא יהי' החשש שאינו מן המובחר לרבנן מטעם זא"ו ע"פ התוס' מנחות (ל"ב) לגבי שרטוט בתפילין דלא צריכי דכיון שהם מכוסין לא בעי נוי ועיין ר"מ פ"א מה' תפילין הי"ז דא"צ שרשוט כיון שהם מחופין ועיין מג"א סי' קמ"ז סק"ד והגר"א שם ודוק, רק מדקתני במכילתא יגנזו ש"מ דליכא תקנה בהעברת קולמס, אך לדברי הרשב"א בתשו' הנ"ל דאע"ג דקתני יגנזו אין הכוונה שאין להם תקנה רק דיגנזו עד שיתקן א"כ אין הכרח מהמכילתא זולת מצד הסברא עצמה כנ"ל, יעיין נא כ"ת בדבר זה. חוזר להנ"ל בענין שלכ"ס בזמן ראיתי שוב בשו"ת אבנ"ז או"ח סי' י' שכתב דגם מתוס' מנחות (ל"ב) ד"ה להשלים אין הכרח שיסברו דליכא משום שלכ"ס בזמן דכבר עמד בדבריהם בט"ז סי' ר"ז ותי' דס"ל להתוס' דמפרשה לפרשה ליכא משום שלכ"ס וכבר הבאתי מזה במכתבי הראשון שהארכתי בזה, יעיין שם שאחר שקלא וטריא נשאר לו אך הבעה"ט בשיטתו דס"ל דליכא משום שלכ"ס בזמן וסיים ששיטתו תמוה וכל הפוסקים הר"מ והתוס' והתרומה הרא"ש והמרדכי וסמ"ק והגהת סמ"ק וטור וש"ע בלי שום חולק דשלכ"ס אף בכתיבת סופר פסול ושוב אין לספק בדבר עכ"ל:
ובדבר ראייתו לשי' הסמ"ק דבתפש"י לא נחלק ר"ת רק דנכתבות כסדרן שמע והא"ש ולא ע"ד שכתב הרא"ש ובמג"א להניח חלק והוא ממנחות (ל"ב) דלמא להשלים ובמכתבי הקודם כתבתי לו משו"ת ב"א סי' א' אבל בעיקר ההערה קדמו במעה"ח דף קמ"ח ושם כתב לתרץ ג"כ קו' המרדכי לשי' זו מהא דטולה עור על אחת מהן שהבאתי מזה במכתבי הראשון אבל אין תירוצו של המעה"ח מוכרח למעיין וסתימת הפוסקים נראה שאין חילוק לר"ת בין תפש"ר לתש"י וכן משמעות החינוך מ' תכ"ב כמו"ש המנ"ח שם ואין להאריך יותר: