חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ט · ב
והנה ע"ד הקו' מה דלא חשיב החומרא בתפילין לענין כסדר כן הקשה בתוסר"ע לפ"א דמגילה שם, ובדבר פירושו בירושלמי שהוא חדש בעיניו ומסתפי מרבותינו ז"ל אשר לא שערום לפי' זה תמה אני שאגב חורפי' אשתמיטתי' שו"ת הר"ן סי' ל"ט שכתב לשני הפירושים האלו בטעם דאין תולין בתפילין הא' משום שלכ"ס והב' לפי שהספרים כתיבתן גסה ויש ריוח הרבה בין שיטה לשיטה תולין אבל תו"מ מתוך שכתיבתן דקה לכך אין תולין ומשוה"כ אמר שם בירושלמי ספרים שכתבן כתו"מ אין תולין תו"מ שכתבן כספרים תולין ולפיכך לא נשנה במשנתנו באין בין עכ"ל, ומה דקשה לכ"ת לפי' הא' מטעם שלכ"ס איך יתפרש סיום דברי הירושלמי דס"ת שכתבה כתו"מ אין תולין עיין בשו"ת חס"ל מהדו"ת או"ח סי' ה' דהכי פירושא דהירושלמי בא לשנויי הא דלא תני במשנה דס"ת תולין ותו"מ אין תולין משום דגם בס"ת אם הי' הדין כמו בתפילין דבעי כסדרן הי' פסול לתלות בו וזו בכלל ההבדל שבין ס"ת לתפילין במה דתפילין בעי כסדרן וחילוק זה כבר נכלל במה ששנינו שהספרים נכתבים בכל לשון ותפילין בעי אשורית ודרשינן לי' מדכתיב והיו בהוייתן יהא ועיי"ש שכתב להכריח כפי' הא' מטעם שלכ"ס דאם כפי' הב' יקשה מה שהר"מ וכל פוסקי הלכות ז"ל שהביאו דין הירושלמי דבתפילין אין תולין ולא הורו לנו חילוק זה דלפעמים גם בתפילין תולין ולפעמים גם בס"ת אין תולין אתמהה וע"כ פי' הר"א היא ברור ומוסכם בירושלמי בלי חילוק דעיקר הפסול הוא משום שלכ"ס והיינו באופן כשכותב איזו אותיות לפניו משא"כ בלא כתב איזה אותיות לפניו אין מקום לפסול משום עמידתן על העמוד שלכ"ס שהאות הנתלה כתוב על העמוד ביני שיטי קודם השורה שאחרי' דאין בזה משום שלכ"ס וגדולה מזה שמענו בתפילין דר"ת שכותבין שמע בקצה הקלף ואח"כ והא"ש הרי דלא משגחינן במה שנכתבין על הקלף שלכ"ס אלא בתר שעת כתיבה אזלינן שיהיו נכתבין כסדרן עכ"ל ותו"ד מזה יראה דאדרבה ניחא לי' יותר פי' הא' שבשו"ת הר"ן ומזה הוכחה לדברי הרא"ש לגבי תפילין דר"ת דלא קפדינן בהו משום שלכ"ס במקום רק על כסדרן בזמן דלא כמו שחשב כ"ת להשיג בזה ולהוכיח ההיפוך ממתני' דמגלה ועיין ח"ס או"ח סי' ח' מ"ש בפי' הירושלמי: