אור ברסלב
חזון נחום סימן ח › ח

חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד

סימן ח · ח

ז

ועפי"ז יתכן בעיקר מחלוקת תפילין דרש"י ור"ת מה דלר"ת הויות באמצע וש' דקדש נגד ש' דשמע לא אזלינן בסדר הנחה בתר סדר כתיבתן בתורה ורק לכתיבת הסופר תהי' בסדר הכתוב וכמו"ש התוס' והרא"ש הנ"ל והוא משום דבמתני' דברכות (י"ג) למה קדמה פרשת שמע לוהי' אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ יקבל עליו עול מצות, ובתוס' שם (י"ד:) ד"ה למה הקשו תיפוק לי' דקדמה בתורה ותי' משום דאין מוקדם ומאוחר בתורה ע"כ הי' לנו להקדים והי' שהיא מדברת בלשון רבים עיי"ש, ואמנם אי גם במשנה תורה כגון פרשת שמע והי' אם שמוע שייך לומר אין מוקדם ומאוחר לכאו' שי' הראב"ן שהביא בהגהת רב"צ רנשבורג ביבמות (ח') אינו כן שכתב שם בהא דאמרי' התם דר' יהודה במשנה תורה דריש סמוכין משום דכל התורה מפי הגבורה נאמרה ואין מוקדם ומאוחר אבל משה שסידר פרשה אחר פרשה לא סידר אלא להדרש כסדר, ובשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' ר"צ העיר מתוס' ברכות (י"ד) הנ"ל ומט"ז או"ח רס"י א' מרש"י סנהדרין (נ"ז) דמשה לא מעצמו אמרן גם מהמפורש בגמ' ב"ב (ט"ו) וע"כ תמוה סוד קדושים מ"ש באוה"ח בפ' אלה הדברים עיי"ש ועיין ג"כ מ"ש בס' נפש יהונתן פ' יתרו לענין י' הדברות דמ"ת די"א שלא נאמרו מפה"ג שצ"ע ג"כ ממכלתא פ' יתרו דזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, אבל בכוונת הראב"ן נראה דמודה ג"כ דמ"ת נצטוה מפי הקב"ה רק על סידור הפרשיות במ"ת אמר הראב"ן שסידרן בדיוק להדרש מהן כסדר ונמצא דלשי' הראב"ן מה דאמרי' אין מוקדם ומאוחר בתורה אין זה במשנה תורה ושי' התוס' ברכות (י"ד) דגם במ"ת אין מוקדם ומאוחר ועיין תוס' יומא (ל"ח:) ד"ה דלא דגם בפרשת הנביאים נקטו שאין מוקדם ומאוחר:

תוכן העניינים

חזון נחום

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה