חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ח · ד
ומה שתמה כבודו בדברי המג"א הנ"ל סי' ל"ד סק"ב במ"ש דבתפילין דר"ת צריך שיניח חלק פרשת והי' אם שמוע ויכתבו פרשה שמע בקצה הקלף ואח"כ יכתוב פ' והי' אם שמוע באמצע והוא מדברי התוס' והרא"ש ואכתי מה אהני לה שיהי' כסדרן בזמן אם ל"ה כסדרן במקום והביא מס' קדושת יו"ט שהוכיח מתוס' מנחות (ל"ב) דדין כסדרן רק במקום ולא בזמן תלוי' מלתא עכ"ד, ולק"מ דהרי טעמי' של הגאונים והר"ת הוא משום דבעינן בית חיצון רואה את האויר והוא פ' קדש ושמע כדי שיהא ש' דקדש וש' דשמע מכאן ומכאן כנגד ש' שבעור מבחוץ דהלכה למשה מסיני כלשון המרדכי שם, וא"כ אין קו' על סדר ההנחה כיון שכך נאמרה הלכה, ועל הכתיבה בזמן שוב חוזר לסדר הכתוב בפרשה שמע ואח"כ והי' ובאמת קיי"ל להלכה דכסדרן מעכב גם בזמן כמבואר במכילתא ובש"ע או"ח סעי' כ"ג: