חזון נחום· רבי נחום ויידנפלד
סימן ו · ה
ויותר מזה הנה במחלוקת תפילין דרש"י ור"ת כתב הסמ"ג מ"ע כ"ב דיר"ש שחושש משום ברכה לבטלה יניח כדברי האחד ויסלקם מיד ויניח האחרים על סמך ברכה הראשונה ואע"פ שמפסיק כו' זה טוב יותר מלהניח לגמרי שלא להניח כלל וכתב בשו"ת מהרי"ק שורש קעד דמשמע שאם לא עצה הנ"ל להניח שתיהן הי' אומר שלא להניח כלל משום חשש ברכה לבטלה והוסיף המהרי"ק ז"ל מטעם הנ"ל דמצוה זו עדיין רפוי' בידן ואיתא בפסיקתא הקורא בתורה כאלו מניח תפילין ע"כ טוב לאחוז כאחד מהפוסקים כרש"י או כר"ת ואי משום ספק קיום מ"ע דתפילין לא תדחה מ"ע זו חשש אי' ברכה לבטלה עיי"ש. והנה לכאו' הדבר חידוש וצ"ע שהרי אמר במנחות (מ"ד) כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה ובשבועות (כ"ה) אמר לא הנחתי תפילין מי איתא בלא אניח דהוי נשבע לבטל את המצוה הרי דבכל אדם נאמר דאפי' קורא בתורה אם אינו מניח תפילין הוא מבטל את המצוה ולכאו' דמהרי"ק לא קאמר רק באופן שמניח עכ"פ כחד דעה אף דשמא הלכה כדעה הב' ואין מקיים מצוה דתפילין כה"ג שוב טוב שלא להניח ושלא לעבור אברכה לבטלה משום דעדיין מצות תפילין רפוי' בידן ועתו"ס ר"ה (י"ז) ושבת (מ"ט) אבל באופן שלא יניח כלל לא אמר המהרי"ק ז"ל דלא איירי בזה ואולם הרי דבריו ברור מללו בשי' הסמ"ג שלמד דלולא התקנה ועצה הוה אמרי' שלא יניח לא הא ולא הא עיי"ש והוא פלא:
אבל עכ"פ אזלינן בתר טעמא דמהרי"ק ז"ל דלא אלים מצוה דתפילין למדחי אי' דברכה לבטלה, ולפי"ז נראה דמכש"כ דלא אלים למדחי אי' מחיקת השם מלאו דלא תעשון כן וגו' וגם כתב במנ"ח מ' תל"ז דאיכא בזה גם אי' דמוציא ש"ש לבטלה דעובר משום עשה דאת ד' אלקיך תירא כדמשמע מסנהדרין (נ"ו) והרי כבר אמרנו דאי' זה דמש"ש לבטלה דוחה למצוה של הנחת תפילין וא"כ הכ"נ בנ"ד היכי שידוע בודאי שיבאו התפילין לידי שריפה חלילה אם יניחם טוב יותר שלא יניחם להצילם מבזיון ואיבוד וכמו"ש המהרי"ק ז"ל בלשונו דהירא דבר ד' ירא יותר מחשש ברכה לבטלה מקרא דאת ד' אלקיך תירא מאשר ירא ממ"ע דהנחת תפילין עכ"ל וכן בזה להציל מחיקה ובזיון דאיכא בה משום ד' אלקיך תירא: