חזון ישעיהו· הרב פינטו
אות ס · סוכות / ופרוש עלינו סוכת שלום
מלבד האושפיזין, שהם שבעת הרועים, גם אליהו הנביא בא לסוכה ורמז לדבר
)ויקרא כג,מב(: "ב'סוכות ת'שבו ש'בעת י'מים" - ר"ת "תשבי", שזה שמו של אליהו
הנביא, אשר בא ונמצא בסוכות יחד עם ישראל.
וידע האדם, שיש לסוכה כח כמו למקוה ומטהרת את נפש האדם. וכמו שהובא
על הפסוק )ישעיה ד,ו(: "וסוכה תהיה לצל יומם", לצל עם הכולל בגימטריא מקוה. וכך
אומר המגן אברהם, מצוות סוכה היא בסוד מקוה טהרה, כמו שהמקוה מטהר, כן
מצווה זו מטהרת את ישראל לאביהם שבשמים, ומגינה ומצילה אותם מכל הרעות.
ובזכות מצווה זו זוכים לזרע של קיימא, ודקדקו "למען ידעו דורותיכם" )ויקרא כג,מג(,
זוכים לדור ישרים יבורך.
וכן, על יד מצווה זו מתעורר רחמי שמים ומי שצריך ניסים מן השמים להיוושע
מבעיות וצרות אשר לו זוכה ונושע מן השמים.
ועוד, אמרו חז"ל, בזכות מצוות סוכה, זוכה האדם לשמירה כל השנה מן השמים.
ואור המקיף, מקיף אותו ברגעים וזמנים קשים. וכך, כשמרגיש אדם בליבו גאווה, כח
הסוכה להכניס בלב האדם מידת הענווה. והאר"י הקדוש הוסיף ואמר שעל ידי חג
סוכות נשפע כל השפע לעולם לכל ימות השנה.
וידע האדם, שעל ידי מצוות סוכה, נפטר הוא מן כל צער אשר לו, ודקדקו ואמרו
"המצטער פטור מן הסוכה", המצטער, על ידי מצות הסוכה נפטר מכל צער אשר לו.
חג זה נקרא חג האסיף, אוספים בו כח לכל השנה כולה, והאר"י הקדוש חיזק
ואמר: מי ששמח בסוכות, חזקה שיהיה שמח כל השנה כולה. ומובטח למי שמקפיד
במצוות סוכה שלום בית שהיא סגולה לשלום בית. ועל ידי מצות הסוכה מתקן כל מה
שחשב מחשבות רעות במשך השנה.
לולב, ר"ת "ו'טהר ל'בנו ל'עבדך ב'אמת". לולב, ר"ת לו-לב, וידע האדם, שעל ידי
שמחת בית השואבה כל שמחה ששמח במשך השנה, שאינה שמחה של מצווה, מתקן
אותה על ידי שמחת מצווה בחג הזה.
הנה, כשמתבוננים בדברים אלו לפני החג, ויודעים לקראת מה נכנסים, אימה
וחרדה נכנסת באדם. וישתדל האדם לעשות הכל במסירות נפש גדולה ביותר, משום
שעל ידי המסירות נפש יכול לזכות לדברים גדולים ביותר בחג הסוכות.
ידוע הסיפור, אשר היה האדמו"ר משינווא מספר בכל שנה בחג הסוכות, על יהודי
עני מרוד, אשר לא היה לו מאומה ובקושי הצליח לבנות סוכה, אך סכך לא היה לו
ובצער גדול הלך ליער ואחר טרחה מרובה, הביא עימו מעט סכך וסכך את הסוכה.
והנה, עומד ליד סוכתו אדם עני ומבקש לעשות עימו חג ראשון, ענה לו העני: אני
איש עני, בקושי יש לי מה לאכול, יש בעיר הזאת אנשים עשירים גדולים ואולי טוב
יותר שילך ויתארח אצלם השפע מרובה ויהיה לעני יותר טוב אצלם. ענה העני: לא,
אני רוצה אצלך. בשמחה קיבלו העני, בעל הבית ובמעט שלו עשו ביחד חג בשמחה
מרובה, בסיום החג ענה ואמר לו העני, דע לך אני הוא אברהם אבינו ומשום שמסרת
נפש על הסוכה ביום האושפיזין של אברהם, שלחו מן השמים שאברהם יהיה איתך
ביום האושפיזין.
הנה, עלה בדעתנו קושיה, לסוכה קוראים 'סוכת שלום', וקשה מדוע שמה סוכת
שלום. ואפשר לפרש ולומר, הנה בשבת מלווים את האדם שני מלאכים והם נקראים
מלאכי השלום, ומדוע שמם מלאכי השלום. אלא, ידוע שבכל השבוע יש לאדם שני
מלאכים, אחד יצר הטוב ואחד יצר הרע, יצר הטוב מנסה להביא את האדם לטוב,
שיקיים מצוות ומעשים טובים ושכל דרכו והליכותיו יהיה לטוב, ואילו היצר הרע גורר
את האדם לרע לתאווה וכו'. והנה בשבת, גם האכילה ודברים שבימי חול גשמיים, הם
רוחניים ולכן, יש שלום בין המלאכים.
ועל פי זה יובן, אף בסוכות כולם בשלום ביניהם, משום שהסוכה היא קודש ולכן,
הסוכה נקראת סוכת שלום.