אור ברסלב
חזון ישעיהו אות ד › דמיונות / עולם הדמיון יכול להביא לידי הרס

חזון ישעיהו· הרב פינטו

אות ד · דמיונות / עולם הדמיון יכול להביא לידי הרס

דאגה / הדאגה אינה פתרון לבעיות

מסופר על אדם, אשר מעולם לא נתן אף פרוטה לצדקה וכל אשר היה לו,

היה שומר בכל כוחו ואף, לילדיו לא נתן מאומה וילדיו היו כעניים פושטי יד, בכדי

להתפרנס, הגיע יום מותו ובניו, ברגע אחד, קיבלו את כל כספו, עושר מרובה ביותר.

כאשר התחילו לתכנן את הלוויה, ידעו בניו שלא יהיה אדם אשר ירצה להתעסק,

לא בקבורתו, לא ברחיצת גופו ולא בהספדים. מיד, שלחו שליח לראש הקברנים, עם

סכום נכבד מאוד, אשר ייתנו וכן, לראש הרוחצים, אשר רק לו, הבטיחו דורון מרובה

ולראש המספידים הבטיחו תשורה מרובה מאוד. מיד הגיעו אנשי חברה קדישא לטפל

בנפטר, בבית החיים, התחילו לחפור את הקבר וראש המספידים התחיל להכין את

ההספד אך בליבם של כולם, היה המחשבה על הממון הרב, אשר תיכף יקבלו; הקברן,

חשב איפה ישקיע את הכסף החדש, אשר מגיע לו; הרוחץ דמיין בנפשו את הבית

החדש, אשר ירכוש, אך הגדיל לעשות ראש המספידים, אשר בדעתו, כבר חילק את

הנדוניה לבנותיו.

אך פתאום, האנשים, אשר התעסקו עם הגופה מסתכלים ורואים שהנה הוא זז

והנה פתאום קם ועומד על רגליו, הזדעזעו כולם ותוך כמה רגעים, הבין הנפטר שקם

לתחיה, על הכסף אשר הבטיחו לכולם ובכעס גדול, שלח שליח שאיננו נותן מאומה

לשום אדם והננו חי וקיים. ראש המספידים המיואש, בצער גדול, אשר כל חלומותיו

נגנזו, לא האמין ורצה לראות בעיניו שפלוני קם לתחיה. הלך לביתו, עצוב ומיואש

והנה מול עיניו רואה, את העשיר הקמצן, עומד וצועק ורודה בכולם ומיואש ומדוכא

שב לביתו.

בדרך חזרתו לביתו פגש בחסיד, ירא ה' אשר ראהו עצוב ומדוכא, שאלו: מדוע

רעות פניו? סיפר לו ראש המספידים, על אותו עשיר קמצן, שמרוב אהבתו לממון, אף

שמת ועלה לשמים ושמע על בניו, אשר נתנו ממונו, לא יכל וחזר לעולם הזה. אמר לו

החסיד, קח יסוד ושים אותו נר מול עינך: כל דבר בחיים, אשר אינו בידך והוא בגדר

הבטחה ובכל גדר שהוא, הוא כחלום ועד הרגע שאין זה בידך, אינו שלך!

וזהו יסוד גדול בחיינו, כמה מכשולים גדולים נגרמים לאדם, אשר חושב מחשבות

ומדמיין דמיונות, בדברים שעדיין אינם בידו?! כמה נזקים קשים וכמה חורבן, נגרם

לעולם בשנים האחרונות, כאשר אנשים חשבו שגדולתם גדולה ועושרם רב, אך כלום

לא היה בידם הכל היה בגדר חלום?! כאשר אדם נכנס לעולם הדמיון, אין דבר מסוכן

יותר מלחיות בעולם הדמיון, אדם מאבד את כל אשר לו ומאבד את כל קרוביו ונהיה

בעל מחלוקת ומסוכסך עם כולם, משום שהוא חי בחלום, חברו או בני ביתו, חושבים

במציאות ואז החלום והמציאות מתנגשים ולעולם זה לא יכול להסתדר וכן, אף אם בני

ביתו או קרוביו חיים בחלום - חלום עם חלום ועוד חלום, חורבן גדול יוצא מדבר כזה!

צריך האדם לדעת, שהמחשבות, זה כמו כביש שנוסע וכל מעצור גורם נזק איום,

זה כמו כביש, אשר עצירה פתאומית, גורמת תאונת שרשרת, של מכונית על גב

מכונית ועוד מכונית. כך המחשבה, כאשר עוצרים במחשבה אחת ונכנסים לעולם

הדמיון, מוביל הדבר למעצור מאחורה של מחשבה על גבי מחשבה ועוד מחשבה וכך,

נכנס האדם לעצבות ולדכדוך ואינו יודע ומבין מה קרה עם נפשו. לכן, נלחם עם עצמנו

לחיות את המציאות ואל לנו ליפול לעולם הדמיון ומה שבידנו, זה מתנת ה', אשר נתן

לנו, נשמח בדבר ונודה לה' על אשר זכינו.

בשנים האחרונות, אנו משתדלים להתעמק במה שקורה ומבינים, שדבר זה הוא

מהבעיות הקשות של הדור הזה וצריך, רפואת הנפש לרפא חולי זה, וב-"רפאינו ה'

ונרפא", נכוון להקב"ה, שירפא אותנו מחולי הדמיון.

תוכן העניינים

חזון ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה