חורב· רבי שמשון ב"ר רפאל [הרש"ר] הירש
פרק תרעה
ברכות השחר והמטה.— הברכות בקומנו ובשכבנו בעת נקיץ משנתנו ובעת נשכב לישון — בעת היקיצה: להביא את כל הכחות, כל המתנות, כל האמצעים והתעודות לידי הכרה בעד עצמות נפשנו, המתעוררת מחדש, למען תכיר אותם היטב, לדעת ולהראות בזה, כי כל אלה המה יצורי שדי, שלוחי עליון, ולהביע אמר בהחלטת דעתנו: כי את כל הכחות, כל המתנות, כל האמצעים וכל התעודות לא נשחית אותם ובל נבלה אותם לריק, רק עם הכל כאשר לכל, ועם כל עצמותנו נמלא על ידם את רצון נותנם ומסדרם.
ואם כן עם הנשמה שהתעוררה מחדש אל ההכרה והידיעה העצמותית שלה (המחזיר נשמות כו׳1) עם ההכרה החדשה ע״ד היחס של תעודת ישראל, בהיותו בתור בעל דת, אזרח בארץ ובעל מין מיוחד (שלא עשני נכרי), עפ״י החופש (עבד), עפ״י תעודת הגבר או האשה (של״ע אשה או שעשני כרצונו), על מתנת אור העינים (פוקח עורים1), ע״י הבושה הקדושה, הקבועה להיות השומרת את האנושית (מלביש ערומים1), ע״י מראה האדם כאשר יקום ללכת קוממיות (זוקף כפופים1), ע״ד הארץ, אשר נתנה לך מחדש, ואשר תשא אותך עליה בבטחה (רוקע הארץ1), ע״י מתנות הטבע הנתונות לך לתועלתך (שעשה לי כל צרכי1), ע״י התנועה החפשית, אשר יתעתד האדם אליה בפעולה עצמותית (אשר הכין מצעדי גבר1), ע״י הכח המנצח במלחמה הפנימית והחיצונית (אוזר ישראל בגבורה1) משולב יחד עם תפארת האדם, הלא היא הענוה ההגונה (עוטר ישראל בתפארה1), ע״י כל כח הנתן מחדש (נותן ליעף כח), ובכלל ע״י היקיצה והתעוררות מחדש (המעביר שנה), להביע בכל אלה אמר, כי הנך מכיר את האל היחיד ומיוחד ויודע, כי הוא הוא המעורר והמיעד, הנותן והמכין לך את כל אלה, ובהם תקדש את עצמך אל ה׳, אל ה׳ לבדו, למלוא רצונו (ברוך), ולכן גם בברכה הנזכרת באחרונה, תצרף תיכף את אדיר חפצך: כי באהבתו זאת, אשר בה עורר ה׳ אותנו מחדש, יקיף ויסוכך את חיינו ויכונן וישמור כל מעשה וכל פעולה, לנהל את חיינו בדרך התורה ולמלאות את מצותיה (ויהי רצון כו׳ גומל חסדים טובים כו׳).
בשכבך לישון — לפני השנה, בטרם תפקיד ביד ה׳ את כל עצמותך אתה עם כל כשרונות נפשך מכיר לדעת :
כי נותן השנה, הוא גם כן ה׳, האל היחיד ומיוחד, נותן החיים, לכן הנך מניח ומפקיד בידו את משאלות לבבך, ותקותך, כי ישכיבך לשלום ושנתך תערב עליך, למען תחליף כח מבלי מפריע, ותשאל, כי יאיר עיניך עוד הפעם, לראות באור היום הבא, אשר השנה במלאכות ה׳ תמנעהו ממך, אף תחליט בדעתך לפני השנה, כי כאשר יחנן אותך ה׳, להקיץ ולהתעורר לחיים חדשים, כי תקדש אז את עצמך לעבודתו (ברוך המפיל כו׳ ברוך המאיר כו׳). אל הברכה ההיא ילוו עוד חלקי תפלה אחרים, אשר התוכן העקרי שלהם הלא המה, חות דעת והתחזקות נאמנה בבטחון בה׳, שהוא השומר הנאמן ביום ובלילה (שמע, ויהי נועם, ה׳ מה רבו, השכיבנו, ברוך ה׳ ביום, המלך כו׳).