חומת אנך על שמואל ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק יד · פסוק ט
ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדוני המלך העון וכו'. אפשר דהכתוב משבחה שעשתה דבר חכמה כמדתה לכל רוח חכמה שהיא תקועית. כי המלך לא נתפעל ולא הכיר בצרתה ואמר לה אנכי אצוה עליך ומוציא אותה בדבר קל. וח"ו יהיה לו עון שאינו מרחם עליה בצרת נפשה ולכן אמרה עלי אדוני המלך עון כאלו תאמר ירא אנכי שיהיה לך עון בזה. וסמכה תיבות אדוני המלך העון ואמרה והמלך וכסאו נקי כלומר יהי רצון שיהיה נקי ממה שאני רואה שח"ו עמך העון להשיב למי שהוא קלוי באש צערו ברפיון ודבור קל ואנכי אצוה עליך. ועל כן הוסיף המלך לומר לה המדבר אליך וכו' ואחר כך נשבע חי ה' אם יפול משערת בנך וכו':