חומת אנך על שמואל א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כה · פסוק לז
וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן. קשה דהול"ל ויהי לאבן אך הכונה כי כל החוטא בפיו בסוף מתגלגל בדומם ובלעם בפיו חטא ונתגלגל תחילה באבן דומם ונבל הוא בלעם וביאר הטעם שמת לבו בקרבו ולא דיבר סרה נגד דוד כי זכרה נפשו מה שתחלה נתגלגל והיה לאבן בעבור זה. רבינו האר"י זצ"ל בספר לקוטי תורה הנדפס. ויש לצרף לזה דמה שלא דיבר אחת היתה שהוא היה לאבן. ועוד דמזליה חזי הנה מיתת"ו ויהי כעשרת ימים וכו':