חומת אנך על רות· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק א · פסוק ח
ותאמר נעמי לשתי כלותיה וכו'. נמשך למה שהיו עוסקות בהלכות גרים ואתיא מכללא לדחותם שמא בשביל סיבה באו ואינו לשם שמים. לכך אמרה נעמי לכנה שבנה כי כל עצמכם לעשות לי כבוד ולצוותא בעלמא ואין הגרות עיקר לשם ה' וא"כ לכנה שבנה וכו' והן השיבו כי אתך נשוב לעמך ונראה כי העיקר הוא לכבודה וכך אמרו כי אתך נשוב ובעבורך נלך לעמך. ואז הוסיפה לדחותן ובכלל אמרה כי יצאה בי יד ה' לומר דת ישראל חמורה מאד ונענשים עונש חמור בעברם המצות וממני תראו כמה לקיתי. וזה הכריע כי ערפה חזרה תכף ואעיקרא מתחילה לא עשתה אלא לפנים: