חומת אנך על צפניה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ג · פסוק יד
רני בת ציון. אפשר לפרש דאע"ג דקול באשה ערוה ואמרו בסוף סוטה זמרן נשי ועניין גברי כאש בנעורת מ"מ אמרו פ' כל היד היכא דאיכא אימתא דשכינתא בטלים הרהורים. ומה גם לעת"ל דליכא יצה"ר ולשמחת מצוה שרי וזה רמז דרך דרש רני בת ציון בת ממש שהנשים משוררות לשמחת מצוה. הריעו ישראל הזכרים עניין גברי שמחי ועלזי בת ירושלם כלומר בנות ירושלם הנשים בשמחת מצוה כי הסיר ה' משפטיך בגליות ואביזרייהו. וכי תימא קול באשה ערוה וזמרן נשי ועניין גברי כ"ש דאסיר לז"א פנה אויבך נתבטל היצה"ר ועוד ה' בקרבך איכא אימתא דשכינה לא תיראי רע אין פחד מהרהורים כי לא תראי מהרע אך איכא מורה שמים ואימתא דשכינה אהני גם כי איכא יצר הרע כמדובר כל שכן דנתבטל יצה"ר ולשמחת מצוה כמדובר שרי. ביום ההוא יאמר לירושלם אל תראי מיצה"ר ציון אל ירפו ידיך מהדבקות ומעסק התורה כי נתבטל היצה"ר: