חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כה · פסוק יא
תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו. אפשר לומר כי יש אדם שהוא בעל שכל ודבריו הם בחכמה אך לשונו אינו מתוקן ומגמגם בדבריו. ויש אדם שיש לו מענה לשון וכח הדבור להפליא אך דבריו רקים ואין בהם ממש. אמנם המצא ימצא מי שיש לו שתים כהלכתן כי דבריו לו בדעת ידבר דברים נכוחים וישרים למוצאי דעת. ועוד לו כח הדברי לשון מדברת גדולות כי שיח וכי שיג לו והרי זה משובח וז"ש תפוחי זהב במשכיות כסף שהם נאים ונעימים כן הוא דבר כלומר עיקרי בעצמו וג"כ דבור על אופניו כי המדבר יודע להטעים דבריו בכל הצדדים. וכן בב"ר פרשת ויגש דרשו פסוק זה על יהודה שדבריו של יהודה היו נראין לכל צד וכתב מז"ה חסד לאברהם ז"ל עין יעקב נהר י"ג דסגולת הדבור היה לו ליהודה שהיה לו היתרון בכח הדבור על כל האדם ע"ש ודבריו היה בהם חכמה וממשות ולכן דרשו עליו פסוק זה: