חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כ · פסוק טו
יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת. הראשונים פירשו כי יש אדם שיש לו כח הדבור מאד ונראין דבריו טובים ונכוחים אך בהשקפה מועטת יבחין השומע כי אין בדבריו חכמה ודעת רק קול דברים מסודרים. ויש אדם שהוא חכם ומחדש חידושי תורה טובים ונכוחים אך אין לו כח הדברי וקצר כח לשונו עד שאינו מובן. אמנם ימצא איש כי חננו אלהים חכמה ודעת ולשונו תמהר לדבר צחות והרי זה מפואר ומשובח וזה דומה למרגלית משובצת בזהב שהיא נחמדת ויקרה לעיני כל רואיה וז"ש יש זהב וגם יש רב פנינים האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. וכלי כלומר אם תעשה כלי הפנינים עם הזהב ויהיה משבצת. אז זה הכלי יקר. וכן הוא לאדם שיש לו שפתי וגם דעת הוא חשוב ויקר שהוא דברן ודבריו דברי חכמה: