חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק יד · פסוק ב
הולך בישרו. בעלה שמוליך לסוטה ירא ה' שאינו בה עליה בדרך. ונלוז דרכי"ו שבא עליה בדרך בוזהו שאין המים בודקין ומשלם כתובתה והיה לבוז א"נ הולך ביושרו ירא ה' דהבעל לא בא ביאה אסורה מימיו דאם בא אין המים בודקין וז"ש ונלוז דרכי"ו בוזהו. בפי אויל חוטר גאוה שאומר שמוליך אשתו להשקותה ושפתי חכמים תשמורם שבית דין מזהירין אותו קודם כמ"ש הרב משנה למלך ע"ש: