חומת אנך על משלי· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק טז · פסוק ה
תועבת ה' כל גבה לב. אף שיהיו לו תורה וג"ח ומצות אם הוא גבה לב הרי הוא כעע"ז וכו' ומה יועילו תורתו ומצוותיו ואפילו יש בידו תורה וצדקה הרמוזות ביד ליד כמ"ש פ"ק דסוטה לא ינקה. אבל כשלא יש גאוה בחסד זו גמילות חסדים וצדקה ואמת זו תורה כמ"ש פ"ק דברכות יכופר עון וביראת ה' סור מרע דהיינו ענוה לוותר על קללתו כמ"ש בירושלמי פ"ה דסוטה והיינו במילי דידיה אך במילי דשמיא צריך נקימה ונטירה כמ"ש פ"ב דיומא וז"ש ביראת ה' סור מרע שמוותר על קללתו. ברצות ה' דרכי איש דע"י התורה כמ"ש פ"ק דברכות וע"י הענוה נעשה מרכבה לשכינה וע"י הצדקה כתיב אני בצדק אחזה פניך והופכת מדת הדין למדת רחמים וזהו ברצות ה' דנמתקו הדינים על ידי מדר"ח שם ה' גם אויביו ישלים אתו אפילו מלאך רע עונה על כרחו אמן: