חומת אנך על מלכים ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק יט · פסוק ג
כי באו בנים עד משבר. אפשר שדימה הענין לאשה יושבת על המשבר דודאי איכא ולד ואין לה כח לילד. גם כאן ודאי טרם מכה ציץ רפואה פרח אבל צריך תפלה ומעשים כדי שתוכל לבא הישועה ולכן ונשאת תפלה בעד שארית הנמצאה כי כבר כבש כל ערי הבצרות אשר ביהודה ובתפלתו תבא הישועה. ועד"ה רמז הכתוב דבני במזלא וזה רמז בעלמא וכח אי"ן ללידה. גם ונשאת תפל"ה להעלות למלכות וליחדה וזה רמז ונשא"ת תפלה שהיא המלכות וא"ש ההי"ב: