חומת אנך על מלכים ב· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ג · פסוק טו
והיה כנגן המנגן וכו'. דאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה ולפי שאמר ליהורם מה לי ולך וכו' בא לכלל כעס וכשיש כעס יש עצבות ונסתלקה שכינה ועל כן הוצרך לעורר השמחה כדי שתחזור השכינה והנבואה. ומכאן ישא האדם כמה ק"ו אם ככה יעשה לאיש גדול הדור בחכמה ובנבואה ודיבר לשם שמים. עאכ"ו ירבה העונש והנזק לכועס ועצב על מילי דעלמא וכבר רז"ל ראשונים ואחרונים האריכו למענית"ם ואכמ"ל: