חומת אנך על ישעיהו· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק לה · פסוק ה
אז תפקחנה עיני עורים. שהיצה"ר היה מסמא עיניהם וכן כתבו ז"ל דשם הפ' ס"מ שהוא מסמא עיני האדם לבטל מ"ע ולעבור על ל"ת ולשים מעייניו ורעיוניו בתאוות העה"ז ולבטל תורה. וכשתבא הגאולה יסיר מסוה העורון לאור באור החיים. א"נ רמז מ"ש בפסיקתא כי כב יכול הוא נטל מאור העינים ויגאלנו כדכתיב לחפשי ישלחנו תחת עינו. וז"ש אז תפקחנה עיני עורים. כלומר שהוכו בעינים ויוצאים לחירות בזה ואז תפקחנה עיני עורים. והוא מצד רוב רחמיו דהגם שהוא פוקח עורים יגאלנו על שבזמן מה כהו עינינו וכמו שכתבנו בעניותנו על מאמרם ז"ל בפסיקתא ופירשנו בזה פ' בשובי את שבותיכם לעיניכם בשביל עיניכם אמר ה' שהוא כתוב בתורה וא"צ גט שחרור כמו שאמרו פ"ק דקדושין: